אני זה לא אני

מאת: אנונימי

0

אני זה לא אני

שלום!
אני בן-36
לפני שלוש שנים נודע לי שמי שאני זה לא אני😮…
מבולבלים?..גם אני עד היום.
אז ככה…מגיל שלוש שנים גדלתי עם משפחה מרובת ילדים ,
שישה נפשות ואני אהוב על כולם(אני הסנוודיץ).
משפחה מסורתית חמה,אוהבת ושמחה,
(אני היחיד שעשו לו בר-מצווה,אולם,תפאורה יפה והמונים שהגיעו להשתתף בשמחתי).
למרות הקושי להתאקלם במדינה,
אנשים ומנטליות חדשה למדנו איך לשרוד יחד את היום.
וכך הימים עברו לשנים…
ושאר האחים נשואים עם ילדים וקריירה(חוץ ממני והבת זקונים).
אני חזרתי בתשובה, ולאחר שבע שנים של חיפוש עצמי בתורה ורוחניות חזרתי בשאלה,
עדיין מחובר לעולם התורני בדרך שלי אבל המשכתי בחיי
כיום עובד עם “נוער בסיכון”
לפני שלוש שנים אחותי שצעירה ממני,
ביקשה שניפגש לשיחה וקבענו בבית קפה והודיעה לי שאמי הביולוגית היא אישה נוצריה,
חיה ולה עוד ילדים ושהכול בסדר… איתה.😮…

שלא תבינו לא נכון,

במשך כול השנים שאלתי, התחננתי, גיששתי באפלה לשאלות לגביי אימי,
אבל אף-אחד במשפחה לא טרח לתת לי שום מיידע והסבר על עברי, זהותי…
במשך שלוש שנים אני מסתובב וישן עם הרגשה של;
בגידה,”שיקרו ורימו אותי”,המון תסכול כאב וכעס על ההורים והמשפחה הקרובה.
לעולם לא הראתי את הכעס שלי ולא התנהגתי את מה שאני מרגיש כלפיהם,
אבל אני ישן וקם עם רגשות מעורבים ובמיוחד בלבול בזהות
(בני לבין עצמי אמרתי שאני נישאר ומאמין בדרך חיים שחינכו אותי למרות הכול),
אבל עדיין גילוי האמת לא עוזב אותי לפחות דקה או שניים להרהר עליו במהלך היום.
ועד היום אני הולך לישון וקם עם חוסר אונים!*
אשמח לקבל תגובות…תודה!

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply