בן המלך והעני

האם המקום בו נולדתם משפיע על כמה תצליחו בחיים?

0

בן המלך והעני – האם המקום בו נולדתם משפיע על כמה תצליחו בחיים?

האם המקום שבו נולדנו מעיד על כמה נצליח בחיים?
האם הסביבה משפיעה על ההזדמנויות שנקבל בעתיד?

עם כל השאיפה של העולם החדש להיפטר מדעות קדומות וסטריאוטיפים, עדיין קיימים אלמנטים המצביעים על אי שיוויון עמוק בחברה.
אחד מהם הוא המקום בו נולדנו ולמדנו.
אם ניקח לדוגמה את מדינת ניו יורק, כנראה שאלה שנולדו וגדלו בהארלם, קיבלו פחות הזדמנויות להצלחה מאשר ילידי מנהטן,
שנהנו מסביבה הרבה יותר תומכת ומקדמת (כמובן שמוצגת פה סוג של הכללה גסה, אך היא לא מעידה על הכלל).

למרות שקיימים הרבה מאוד אנשים שיצאו משכונות מצוקה והצליחו בגדול וכאלה שנולדו למשפחה מבוססת ואיכשהו מצאו את עצמם בחובות,
עדיין לסביבה בה אנחנו גדלים יש השפעה עצומה על ההתפתחות וההתקדמות שלנו.

מעגל העוני

קיימות מגוון סיבות להמשך קיומו של מעגל העוני. העיקרית שבהן היא עוני בין-דורי.
מעבר לזה שאנשים עניים מתקשים לצאת ממעמדם, הם גם דלים באמצעים שיעניקו לדורות הבאים את הכלים להם הם זקוקים כדי לרכוש השכלה.
גם במדינות שכביכול מספקות חינוך חובה חינם עדיין,
השכבות המבוססות יותר מחזיקות ביתרון של היכולת לשלוח את הילדים שלהם לגנים ובתי ספר פרטיים ובכך להשיג להם חינוך יותר איכותי.
הרי מלכתחילה, לילד או לילדה הגדלים בפרברים, בהם לא קיימים משאבי חינוך רבים ובנוסף לזה.
הם מתמודדים עם קשיים כלכליים בבית הרבה יותר קשה ומאתגר להגיע לאותה רמה אינטלוקטואלית,
כמו ילדים אחרים בני גילם הלומדים בשכונות בהן קיימת תשתית חינוכית טובה.

בנוסף, הלחץ בלגדול תחת תנאי עוני, משנה לצמיתות את החיווט המוחי של ילדים הנמצאים בהתפתחות ומגדיל את הסיכויים שלהם לחוות בעיות פיזיות ורגשיות.
לעתים, המצב הכלכלי כל כך קשה, שילדים מתחילים לצבור פיגור אינטלקטואלי כבר בשנים הראשונות,
מה שמגדיל את הסיכוי שינשרו מבית הספר וישמרו את מעמד העוני של הוריהם.

אז עשיר ישאר עשיר ועני ישאר עני?

ד”ר ברוס ליפטון, ביולוג אמריקאי, מסביר בסרטון קצרצר ומרתק למה עשירים נשארים עשירים ועניים נשארים עניים.
ליפטון מסביר שכ-95% מהחיים שלנו כיום, מקורם מתכנות ש”הורדנו” בשבע השנים הראשונות לחיינו. עד גיל 7, אנחנו צופים בסביבה שלנו ומושפעים ממנה.
דרך הצפייה והטמעת הניואנסים התרבותיים, אנחנו לומדים מה נכון ומה לא נכון, איך צריך לחיות, מה מצופה מאיתנו ומהן הנורמות הסביבתיות.

התכנות הזה הוא למעשה תת המודע שלנו והוא מה שקובע מה שקורה בכ-95% מהחיים שלנו כבוגרים.
אם למדנו שאנחנו עניים וששום דבר לא יצא מאתנו – בדרכים כאלה ואחרות, באופן לא מודע, נחבל לעצמנו.
ככה גם, לטענת ליפטון, אדם מבריק ונפלא יכול למצוא את עצמו הומלס בעוד טיפש מוחלט יחזיק בהון בלתי נגמר.
זה קורה בגלל התנהגויות שמקורן בתת המודע שלנו.

ואם רגע נחזור על הסיבות לפערים החברתיים ברמת המאקרו,
חוסר שיוויון ההולך ומתמשך מצביע על פגם במדיניות, בטח ובטח במדינות רווחה.
ואם נחשוב על הסיבות להנצחת פערים חברתיים במדינה שלנו, הסיבות העיקריות הן:
גלובליזציה (מתוך המאמר) שפתחה שווקים מקומיים לשווקים בינלאומיים.
ובכך הביאה לצמיחה כלכלית בעיקר בקרב בעלי השכלה או בעלי הון, והקצאות לרווחה שהצטמצמו.
כמובן שקיימות סיבות נוספות אבל אלו הן הסיבות ברמת המדינה שעליהן ניתן להצביע.
ככל שהמדינה חותרת לקפיטליזם, היא בעצם מעצימה את הפערים בין העשירים לעניים.
אלא אם כן תקום תוכנית אמיתית שתתן לאנשים הנמצאים בעוני כלים להתפתחות אמיתית ומשכורות שבאמת מספיקות למחייה,
מתוך הבנה שכשעובדים מסופקים, העבודה מתבצעת יותר טוב והכלכלה הלאומית צומחת.

למה צדקה לא עוזרת לצמצם פערים חברתיים?

האמת היא, שזה לא משנה כמה אוכל חם ומיטות נספק.
אם לא ניתן כלים ונעזור לעניים לצאת ממצבם, אנחנו נמשיך לראות אנשים וילדים רעבים.
לתרום סכום כסף או משלוחי מנות בחגים לא נותנים את המענה לו הם זקוקים.
סובלנות אמתית היא להבין שעניים לא אשמים בכך שהם עניים וככל הנראה, מדובר במצב שמתמשך על פני דורות.
כדי להפסיק את מעגל העוני האכזרי הזה, עלינו להתרכז בחינוך באזורים דלי משאבים ובנתינת כלים שיפתחו את אותם אנשים שלא קיבלו הזדמנות שווה וכנה ללמוד.
שיעורי ערב להורים, כיתות לימוד לעזרה נוספת לתלמידים, פיתוח הפריפריה ועזרה במציאות עבודות הולמות.
רק כשנצליח להעניק הזדמנויות שוות לכולם – נוכל להתחיל לראות צמצום של פערים חברתיים וצמיחה כלכלית ענפה.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply