גירושים

כמה אנשים גרושים אתם מכירים? כמה זוגות סביבכם החליטו 'לפרק את החבילה'? מתברר שבישראל, ולא רק בה, מדובר כבר כמעט במגפה.

למה בעידן זה יותר זוגות מתגרשים מפעם.

כמה אנשים גרושים אתם מכירים? כמה זוגות סביבכם החליטו ‘לפרק את החבילה’? מתברר שבישראל, ולא רק בה, מדובר כבר כמעט במגפה.

אם פעם גירושים נחשבו לבושה ולמשהו שאנשים נטו להסתיר, היום זה כבר הפך לסטנדרט וכל זוג שלישי מתגרש. הגירושים הפכו למשהו כל כך נורמטיבי, ופסיכולוגים רבים מרחבי העולם מתקשים לשים את האצבע על הגורם המרכזי לאחוז מתגרשים כל כך גבוה. ובכלל, איך שיעור המתגרשים עלה כל כך בחמישים השנים האחרונות?

העלייה החדה בשיעור זוגות מתגרשים, אירעה בשנות ה-70.

לפני שנות ה-70, המושג גירושים היה הרבה פחות נפוץ, ובהרבה מקרים בכלל לא אופציה.
ניתן היה להתגרש רק אם אחד מבני הזוג היה עושה איזה מעשה חמור שמצדיק גירושים. כמו למשל, בגידה, נטישה, התעללות, התמכרויות ועוד…
בשנות ה-50, החלו מספר מדינות לחוקק חוקים שאפשרו לזוגות נשואים להתגרש בלי סיבה כל כך חמורה. מספיק שהם טענו שהקשר נהרס.
ובשנות ה-70 כבר רוב מדינות העולם המערבי, חוקקו חוקים להקלת תנאי הגירושים.

וזה לא רק החוקים ששינו את עולם הנישואים.  באמצע המאה ה-20, הודות לשינויים הטכנולוגיים והתפתחות התעשייה, גברים רבים שנאלצו עד אותן שנים לעבוד מבוקר עד ערב, החלו לעבוד פחות שעות וגילו את הזמן החופשי.
אם נסתכל על פירמידת מאסלו, הרי שפעם אנשים היו צריכים לספק לעצמם את הצרכים הפיזיים, ולא נשאר זמן למשהו אחר.
לאט לאט, כשהזמן הפנוי התחיל לתפוס מקום בחיינו, פתאום גילינו את מה אנחנו באמת רוצים. הרבה אנשים התחילו לשאול את עצמם האם הם מגשימים את עצמם? מה הזהות שלהם? ופתאום, מוסד הנישואים המסורתי, קיבל נקודת מבט שונה.

בנוסף, בשנים אלו, אחת המגמות הגדולות (שמשפיעות עד היום) הייתה קידום מעמד האישה.
הנשים הפכו לכוח מאוד חזק בשוק העבודה, וגם התחילו להלחם על הזכויות שלהן ועל שיוויון מגדרי.
הפעולות האלו הובילו נשים רבות להבין שהן אינן זקוקות יותר לתמיכה של הבעלים שלהן.
המודל המסורתי של משפחה היה מאוד לא שיוויוני כשהגבר הוא מפרנס יחיד וכל המשפחה תלויה בו.
לכן, העצמאות עודדה נשים רבות לא להתפשר על חיי נישואים אומללים בידיעה שהן יכולות לדאוג לעצמן.

גירושים במאה ה-21

וככה, הפכו גירושים לנורמה חברתית, וככל שהתגרשו יותר, ככה אנשים הרגישו את האשמה והבושה פחות.
אם בשנות ה-80 וה-90, אחוז המתגרשים עמד על כ-20%-30%, היום הוא כבר בין 40% ל-42%.
אפשר להסיק, שלא רק חוקים ושיווין בין נשים לגברים הביא לעליית אחוזי הגירושים.
יש פה עוד משהו, נולדנו לחיים של שפע, טכנולוגיה ושכל דבר נמצא בהישג יד. אנחנו פחות טובים בלפתור בעיות אלא יותר להחליף אותן או לעזוב.
בכלל, ערך ההגשמה העצמית הפך לערך עליון וזה מתנגש לפעמים עם חיי הנישואים.
אז למה להישאר באש ובמים כשיש כל כך הרבה דברים בחוץ?
השפע שקיים בחוץ אולי משקר, אבל הוא גורם להרבה מאוד אנשים להרגיש שהם מפספסים משהו, ומשם ועד לגירושים הדרך קצרה.

אז למה להתחתן אם שיעורי הגירושים רק עולים?

אז זהו, שבשנים האחרונות שיעור המתגרשים די התייצב.
למעשה, בשנת 2017, היו בישראל פחות מקרי גירושים מאשר בשנת 2016 (10,674 לעומת 10,825).
אין באמת חיזוי מדויק למה שהולך לבוא. אבל גם כשיש עלייה היא כבר לא כל כך חדה.
הרבה פסיכולוגים שחוקרים מערכות יחסים, משייכים את הירידה באחוז המתגרשים לעובדה שהיום, אנחנו מתחתנים מאוחר יותר. אנחנו שואפים להגשים את עצמנו קודם ומגיעים למוסד הנישואים הרבה יותר ממוקדים, יציבים ובוגרים.
בנוסף, מחקרים רבין הראו שהבאת ילדים בגיל מאוחר יותר תורמת לירידה באחוזי שיעור הגירושים.
אי אפשר עוד לומר בביטחון מלא שבגרות עצמית היא המפתח לנישואים ארוכי טווח.
אך היא באמת משפיעה לטובה, במיוחד בזמנים בהם אנחנו נמצאים בקדקוד הפירמידה של מאסלו – הצורך במימוש עצמי.

מאת : חופית נגר

אולי תאהבו גם..

Comments are closed.