הוא תכלס הציל לי את החיים.

אנונימית

0

אני בת 17 ובואו נגיד שעברתי כמה דברים בחיים שלי.
אם לשים את זה בכותרות: הפרעות אכילה, דיכאון, פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות.
הוא היה איתי בכיתה והיינו חברים די קרובים (ישבנו ביחד) ובסוף השנה החלטנו לנסות לצאת כי שנינו הרגשנו, וגם החברים סביבנו, שהיחסים שלנו הם יותר מחברות.
הוא בן אדם מאוד פרקטי ואני מרגישה בנוח לידו יותר מכל בן אדם אחר, עד עכשיו
אני לא מבינה איך הוא לא נפרד ממני ואיך הוא תמיד תומך, תמיד שם בשבילי בכל מצב רוח ובכל צורת גוף.
הוא ראה אותי מאוד רזה, הוא ראה אותי טיפה יותר שמנה (עכשיו), הוא ראה את החתכים שלי והוא בין השניים שיודעים.
אני אוהבת אותו כל כך, ואני יודעת שאם הוא לא היה לצידי כנראה שלא הייתי מצליחה לתפקד בכלל, יכול להיות שאפילו לא הייתי פה.
הוא נותן לי סיבה, הוא נותן לי נקודת אור. הוא הדבר שהייתי צריכה יותר מהכל.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply