• מה הם הפחדים הגדולים שלנו.

לכולנו יש פחדים. אך מה הם הפחדים המשותפים שלנו?

מהם הפחדים הכי גדולים שלנו?

פחד הוא אחד הרגשות הכי חזקים שלנו. בבסיסו, הוא בא כדי להגן עלינו ולומר לנו שמשהו לא בסדר.
אם למשל אנחנו רואים אריה שואג לידנו, מתעורר בנו רגש של פחד שמאותת שמשהו לא בסדר וכדאי שנפעל לצורך ההישרדות שלנו.
אך אצלנו, בני האדם, פחדים מתעוררים גם כאשר לא קיים איום ממשי על החיים שלנו.
לחלקנו יש פחד מחושך לאחרים פחד מנחשים – אבל לרובנו יש כמה פחדים משותפים שמפעילים אותנו ומונעים מאתנו לעשות דברים שאנחנו אוהבים.

הנה ארבעה פחדים משותפים לכולנו (או לפחות לרובנו)-

פחד מכישלון

הפחד מכישלון נובע לרוב ממחשבות על התרחישים הכי נוראיים שיכולים לקרות לפני כל פעולה.
אם למשל אתם צריכים ללכת לראיון עבודה – הדבר הראשון שייתכן שתחשבו עליו זה על איך לא תדעו לענות על השאלות של המראיין, שתגמגמו, שלא תרשימו מספיק.
החושבים כמה צעדים קדימה יכולים להרחיק לכת עד לתבונה שהם לעולם לא יתקבלו לשום עבודה, יישארו מובטלים, יגמר להם הכסף ועוד. הנקודה ברורה.
בסופו של דבר, נוצר לופ מחשבתי שיכול לשתק אותנו ואף למנוע מאתנו לעשות דברים.
כמה פעמים ויתרתם על משהו רק כי הייתם בטוחים שתיכשלו?

האמת היא, שהרבה מהאנשים לא יודעים להגדיר מהו כישלון – האם לוותר זה כישלון? או אולי לא לעמוד ביעד אלא רק כמעט להגיע אליו נחשב כישלון? או אולי להגיע לתוצאה אבל לא בדיוק כפי שרציתם? כל אחד ואיך שהוא מגדיר כישלון.
אבל כל “כישלון” הוא שיעור, שיעור חשוב. לכן הרבה אנשים מעדיפים להגדיר אי הצלחה כאי התאמה ומנוע התכווננות למקום המדויק.
זה בלתי אפשרי להעביר חיים שלמים בלי לטעות, אלא אם כן לא חווים שום דבר – אבל אז מה זה שווה?
תקבלו את זה שאתם הולכים “להיכשל” בחלק מהדברים. זה רק חלק מהדרך.

פחד מהצלחה

אחד הפחדים המפתיעים שנמצאו משותפים להמון אנשים הוא פחד מהצלחה.
אנחנו כל כך רגילים לחשוב באופן שלילי שאנחנו בכלל לא יודעים איך להתמודד עם הצלחות.
לדוגמה – מישהו בעל עודף משקל שבטוח שכל החיים שלו הוא לא מצליח להתקבל לעבודה או למצוא זוגיות בגלל המשקל. הוא מאוד רוצה להשיל כמה קילוגרמים ממשקלו אבל איזה בן אדם הוא יהיה כשהוא יהיה רזה? את מה יהיה לו להאשים בכישלונות שלו? אולי ההרזיה תביא איתה דברים אחרים שעוצרים אותו?
כשאנחנו חווים הצלחה, היא מגיעה עם עוד ציפיות. יותר קל להיכשל, לזה אנחנו רגילים.

מריאן ויליאמסון, סופרת מבריקה אמרה באחד מספריה – ”הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו – איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב? למען האמת – איזו זכות יש לך לא להיות?
אין שום-דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון.
ככל שניתן לברק שלנו להאיר, אנחנו מעניקים בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו. ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד.”

פחד ממה אחרים יגידו.

הרבה אנשים חוששים מביקורת, במיוחד מזאת שמגיעה מהמשפחה והחברים הקרובים.
כשאנשים מפחדים משיפוט, זה יתבטא בעיקר בהסתרה של התחביבים הלא נורמטיביים שלהם או שקר בנוגע למקום עבודתם, רק שלא יחשבו עליהם שהם לא רציניים, או לא חכמים מספיק.
הפחד העמוק יותר שמסתתר מאחורי זה הוא כמובן הפחד מדחייה – מפחדים לא להצטייר טוב בעיני אחרים שמא זה יוביל לדחייה ולחוסר אהבה.
למעשה, מי שמרגיש חרד למה הסביבה חושבת עליו – כדאי שיבדוק קודם כל מה הוא חושב על עצמו. האם אתם חושבים שאתם לא רציניים? אתם חושבים שאתם לא טובים מספיק? איך אתם מרגישים בנוגע לעצמכם?
אנחנו שופטים את עצמנו כל כך לחומרה עד שאנחנו חושבים שכולם עושים את זה גם.
חשוב קודם כל שתהיו אתם שלמים עם ההחלטות שלכם והבחירות שלכם.
תזכירו לעצמכם למה אתם עושים את מה שאתם עושים.
וככל שהאהבה העצמית שלכם תתעצם, כך גם הפחד ממה אחרים יגידו יפחת.

פחד מהלא נודע

פחד מהלא נודע בעצם מכיל בתוכו את כל הפחדים.
אלבוס דמבלדור מהארי פוטר פעם אמר (בתרגום חופשי) “זה הלא נודע שאנחנו פוחדים ממנו כשאנחנו מסתכלים על מוות וחושך, ולא יותר מזה”.
בני אדם מעדיפים להישאר בתוך מצב קיים, נורא ככל שיהיה, רק כי הוא מוכר. את המצב הזה הם מכירים, הם יודעים להתמודד איתו.
הפחד בלעשות משהו גדול וגרנדיוזי שרציתם כל כך הרבה זמן, משמעו לצאת מאזור הנוחות. ומי מבטיח לכם ששם יותר טוב? וזה בדיוק הפחד מהלא נודע.
אבל אולי, כדאי לעצור מדי פעם ולראות איזה דברים גדולים כן עשינו בחיים. ובכלל, לתרגל את שריר האמונה, האמונה שנצליח להתמודד עם מה שלא יבוא.
כשיוצאים מאזור הנוחות, קורים דברים מדהימים. ולא נעים לחשוב שנישאר בתוך אותו ריבוע לכל החיים.

אחד הדברים שיכולים לעזור לכם לצמצם את הפחד מהלא נודע הוא לשאול את עצמכם ‘מה הכי גרוע שיכול לקרות?’ אחרי שאתם עונים, תשאלו גם ‘ואם הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אכן יקרה, אז מה נעשה?’.
כששואלים את השאלה השניה, מגלים שיש פתרונות להכל. יש דרך חזרה ויש לנו הרבה יותר עוצמה ממה שאנחנו מורגלים לחשוב.

אולי תאהבו גם..

Comments are closed.