הפחד מהחמצה

מאת: חופית נגר

0

הפחד מהחמצה

חמישים גוונים של FOMO
רבים כבר דיברו על תופעת חרדת ההחמצה ומגרעותיה.
אנחנו שומעים על FOMO לעתים תכופות יותר מבעבר ומודעים לאיך הוא שולט בנו.
אפילו המגזין הגדול “טיימס” הקדיש לנושא כתבת מגזין שלמה שסוקרת את התופעה,
מגנה אותה ומציעה דרכים שונות להתגבר עליה.

מאיפה הגיע אלינו המונח הפופולרי?

את המונח טבע הסופר האמריקאי פטריק ג’יי מק’גיניס, במאמר שפורסם ב-The Harbus,
כשהוא דיבר על הפחד מהחמצה והתפקיד שהוא משחק בבתי הספר.
במשך שנים אחדות, היה מושג זה מוכר בעיקר לאנשי הפסיכולוגיה.
אך עם התמכרות האנושות למדיות החברתיות ולשימוש המופרז בסמארטפונים,
המושג הזה נכנס יותר ויותר לתודעה והפך להיות חלק משמעותי בחיינו.
בשנת 2013, הוא אפילו התווסף רשמית לאחד מהמילונים בעלי הסמכות הגבוהה ביותר בעולם כיום – מילון Oxford.

FOMO בהווה

הFOMO מתואר למעשה כמעגל קסמים אכזרי למדי.
זה מתחיל מעצב ובדידות. תופעות שלפי הנתונים הסטטיסטיים, הולכות ומחריפות בדור המסכים.
למה?
עם השנים עולות הדרישות להשגת מה שנקרא “הצלחה“, במונחי החברה המערבית.
על מנת להשיג סמלי סטטוס כמו תארים, תפקידים נחשקים ועלייה בתזרים המזומנים,
צריך האזרח הפשוט לבלות שעות רבות מול הרקע.
כתוצאה מכך, מפלס הבדידות עולה ואחריו גם מפלס העצב.
אלו מובילים באופן אינסטינקטיבי כמעט, לבריחה למדיה החברתית.
החיפוש אחר חברים, בני זוג, הרפתקאות וכמובן, הנטייה האנושית הטבעית ביותר:
השוואות.
השוואת מצב חייו של האזרח הפשוט שלנו שיושב עצוב בבית, למצב העניינים בקרב חבריו ומכריו.
בשלב זה, לטענת החוקרים, מתרחשת ההסלמה (על פי מקור זה).
כמובן שהתכנים אליהם נחשף אדם ברשתות החברתיות, הם במידה רבה פועל יוצא של מי הוא בוחר למעגלים שלו.
אך אפשר לומר בביטחון שתופעת המיצגים הגרנדיוזים היא תופעה מגמתית שמאפיינת את כולם.
בדור בו הכל חשוף לעיניי כל, כל אחד רוצה למתג את עצמו כנחשק ומוצלח.
על כן, אנשים נוטים לחשוף אך ורק את רגעי הזוהר שלהם.
בינתיים האיש שיושב לבד בבית עובר על הפיד ומקבל את הרושם שכולם נחשקים, מוצלחים ונהנים חוץ ממנו.
מפלס הרגשות השליליים עולה, הבריחה לרשתות החברתיות מתגברת עד שהיא נהיית התמכרות וחוזר חלילה.

חמישים גוונים של חרדה חברתית

מעגל הקסמים שתואר בפסקה הקודמת הוא כרוניקה שמאפיינת את ה-FOMO,
אך הדוגמה שניתנה היא רק מימד אחד בו חרדת ההחמצה באה לידי ביטוי.
הגלישה ההשוואתית בפיד מעמיקה את התחושה הכוזבת שאחרים נהנים יותר אבל מה לגבי ההנאה של מי שלא יושב בבית מול המסך?
גם כאשר מחליט האדם היושב בבית מול המסך להפסיק לגלוש ולהתחיל לעשות, הוא פוגש את הFOMO מחדש.
השפע האדיר של מקומות הבילוי, והמגוון של הפעילויות שאנחנו יכולים לעשות בזמן הפנוי שלנו,
מעוררים בנו את התחושה של – אם בחרנו משהו אחד, כנראה שהחמצנו משהו אחר.
וזה כבר מתכון מובטח ל-FOMO מתפתח, מתגבר ומתמשך.
סוציולוגים שחוקרים את עולמות השיווק והעסקים מדווחים גם על FOMO שמתבטא בפחד להפסיד עסקאות, הזדמנויות וידע.

FOMO בעתיד – יש למה לצפות

אבל לא הכל אבוד ויש דווקא מי שמנסה להלחם ב-FOMO באמצעות צומות דיגיטליים או התרכזות באני עצמי (התפתחות אישית).
כמו כן, בשנתיים האחרונות התחיל להתפשט ברשת הביטוי JOMO שמשמעותו Joy Of Missing Out.
זהו ביטוי נגדי ל-FOMO שמדבר דווקא על האושר שנלווה להחמצה.
מהות ה-JOMO היא פשוטה – להסב את תשומת הלב מתוך מה שאינו או הוחמץ למה שקיים וישנו.
את העיקרון הזה אנחנו מכירים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית, הקואוצ’ינג ואפילו הדת.
לא צריך לחקור הרבה בכדי להבין שחיים שמאופיינים בהודיה על מה שיש נחווים באופן איכותי יותר מחיים בהם הפוקוס הוא על מה שחסר.
כל אדם שעבר דבר מה או שניים בחייו ידע להעיד על כך.
זהו הרעיון הבסיסי העומד מאחורי JOMO.
“אני בוחר ברוגע ובחדווה עולם תוכן אחד או שניים להתמקד בהם, עושה את זה במלוא תשומת הלב מבלי לפזול לצדדים,
בכך אני מעמיק את מידת ההצלחה שלי בתחום הזה. מה שבסופו של דבר מוביל לכך שיהיו לי סיבות להודיה”.
מעגל קסמים שמח ומעצים שמקביל למעגל הFOMO.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply