השפעת הילדות שלנו על חיינו כבוגרים

0

השפעת הילדות שלנו על חיינו כבוגרים

הרבה פעמים אנחנו נתקלים במשפטים כמו “הוא לא יזכור את זה כשיגדל” ,
“למה לקחת אותה לחו”ל? היא קטנה, היא לא תזכור…” האם זה נכון?
אז זהו, מסתבר שלחוויות הינקות והילדות שלנו יש השפעה עצומה גם אם אנחנו לא זוכרים אותן כמאורעות של ממש.

קצת על זיכרון ילדות

רבים חושבים שתינוקות ופעוטות לא מבינים דבר, כי הם לא מדברים,
כי הם פחות מורכבים, כי הם עוד לא לגמרי אנשים.
אך השנים הראשונות האלו הן שיעצבו את האישיות שלנו מעבר לקידוד הגנטי הבסיסי שאחראי לטמפרמנט.
החוויות שאנחנו חווים ומעבדים מגיל אפס הם אלו שיתוו לנו את הדרך
וישפיעו על מהלך חיינו מבחינת היענות והתמודדות עם מצבים שונים שהחיים יציגו בפנינו.

יכלנו ללכת על מחקרים מודרנים מהאסכולות הטרנדיות, אבל בחרנו להתחיל בקלאסיקה – התיאוריה הפרוידיאנית.
על-פי פרויד, עיצוב הזהות כולל שלושה שלבים עיקריים שהשלמתם באופן מספק תוביל לפיתוח ה”אני” הבריא ביותר מבחינה נפשית.
בשלוש השנים הראשונות לחיינו אנחנו נשלטים על ידי האיד וזה בא לידי ביטוי בשיקוף הצרכים הבסיסיים,
אלו הם היצרים הטבעיים שלנו. אלו שדורשים סיפוק מיידי כמו תשומת לב, מגע אוהב ומזון.
אחריו מתפתח האגו ובו אנחנו מנסים ליישר קו עם החברה.

המאמץ לשלב את האחר בחיינו למול הדחפים הראשוניים שלנו נותן לנו מקום לתרגל רגשות מעורבים.
אותם רגשות שיכולים להבדיל בין עיקר לתפל, בין צורך מידי ותוצאה עתידית ומהווים את הבסיס למודעות.
ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מושפעים מהתרבות בה אנחנו חיים ומפנימים את הנורמות החברתיות וגבולות המוסר,
וזה שלב הסופר אגו, זה שמאגד אותם יחד (מתוך ויקיפדיה – ילדות).
אינטגרציה נכונה של התהליך הזה בבניית הזהות האישית שלנו מלמד אותנו לווסת בין הצרכים שלנו לאלו של אחרים,
בעוד חוסר היכולת לאזן בין שני האלמנטים עשוי לגרום להפרעות התנהגות שונות, משקעים וטראומות.

לפי מאמר שפורסם באתר הידברות

אנחנו בעצם לא זוכרים את שנות ילדותינו המוקדמות,
כי המוח שלנו היה ספוג ועסוק באיסוף נתונים כמו שפה וידע כללי מופשט על העולם.
בגיל הזה, המוח שלנו מארגן ומתייק את המידע כדי שיוכל לשלוף אותו באופן מהיר.
זאת אומרת שבשלב זה, הזיכרון לא כולל חוויות אישיות (זיכרון עובדתי\סמנטי).
עם הגעתנו לשלב הילדות, המוח הסופג נותן לחלק החווייתי את ההגה וזה מנווט את דרכו ולומד דרך הקשרים ומשמעויות (זיכרון אפיזודי).

אומרים שלגדל ילדים זה לא רק להחליף חיתולים, מדובר בבניית אדם שלם,
לכן היסודות שלנו הם הדבר החשוב ביותר במארג הזהות שניקח איתנו אל הבגרות.
נכון, מגיל מסוים אנחנו זוכרים מאורעות ורגעים שיעצבו אותנו בחיינו הבוגרים,
אבל כדי להגיע לשם שלמים ומגובשים אנחנו מתבססים על חוויות חיוביות מגילאי הינקות.
החשיבות של הכלה, תקשורת, ליטוף, חיבוק והעצמה היא קריטית כי הדימוי העצמי שלנו מתעצב בשנתיים הראשונות לחיינו.

למה אנחנו סוחבים אתנו משקעים מהעבר אל החיים הבוגרים?

שלבי הילדות הם הבסיס ליצירת האני שלנו,
אם הרגשנו מוערכים, שייכים ואהובים בינקות, נדע להתמודד עם הקשיים שמגיעים בילדות.
אותם יסודות שצוינו למעלה הם אבני הבניין של האופי שלנו.
אותה תקופה מאופיינת בשינויים הורמונליים,
פיזיים וקוגניטיביים שמסתיימים אי שם בסוף גיל ההתבגרות.
איך שהתמודדנו איתם, הדרך שבחרנו לזכור אותם,
והרגעים שבחרנו להעלות אותם בזיכרון, הם שישפיעו על מה נבחר לקחת איתנו לחיים הבוגרים.
למשקעי העבר יש חלק חשוב בעיצוב האישיות שלנו, אך גם לאופן שבו אנחנו מפרשים את אירועי חיינו.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply