התמכרות לעבודה

מאת: חופית נגר

0

התמכרות לעבודה – מוסר עבודה בריא או סכנה בריאותית?

היום ה-5 ליולי, מתקיים יום “המכורים לעבודה” ולכבוד המאורע המרגש, החלטנו לכתוב מאמר על וורקוהוליזם.
מה זה וורקוהוליזם, ההשפעה על חיי היומיום ועל דרכי הטיפול.

התמכרות לעבודה – מה זה?

“וורקוהוליזם”, או התמכרות לעבודה, הוא מונח המתאר אובססיה או רצון כפייתי לבצע משימות מקצועיות ולקדם את העבודה.
לעתים, אפשר להתבלבל בין וורקוהוליזם לבין מוסר עבודה,
שכן, אדם המכור לעבודה נשמע כמו עובד טוב.
למען האמת, אדם המכור לעבודה, עם הזמן, מזניח את חייו האישיים, המשפחתיים ואת תחביביו,
מה שמוביל ללחצים נפשיים שלהם השפעות ארוכות טווח על הגוף והנפש.

השפעות ה”וורקהוליזם” על חיי היומיום

מכורים לעבודה הרבה פעמים סובלים מחוסר שינה, חוסר בפעילות גופנית ותפריט לא מאוזן.
מעבר להזנחה הגופנית, ההימצאות תחת סטרס כל כך עוצמתי ומתמשך,
עלול לגרום לבעיות נפשיות כמו הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD),
ועד לבעיות בריאותיות כמו כאבי שרירים, כאבי ראש, מיגרנות, חוסרים תזונתיים ובמקרה הרע, גם לבעיות בריאותיות חמורות וכאלו המסכנות חיים.

ביפן לדוגמה, ישנה תופעה הנקראת “קארושי“, המתארת מצב של מוות כתוצאה מעבודה.
המספרים מדברים על כ-10,000 עובדים יפנים בשנה, המתים מדום לב, התקף לב או שבץ מוחי הקשור ללחץ בו הם נתונים בעבודה
(מדובר בהערכה כללית משום שבהיעדר היכולת לקשר באופן מוכח את המוות לעבודה, לא ניתן להגיע לנתונים מדוייקים).
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שביפן מעודדים עבודה כבר מגיל גן, והנורמה היא לעבוד המון שעות בשבוע יחד עם שעות נוספות רבות ללא שכר.
מה גם, שזה “לא מקובל” לקחת יום חופש. כתוצאה מכך, העובדים היפנים נמצאים בלחץ אדיר בהשוואה לשאר מדינות העולם.
מכן אנחנו יכולים להסיק, שעם כל הרפואה המערבית, המודרנית והטובה, ללחץ ולסטרס עקביים יש השפעה רבה על הגוף שלנו.

אז איך מתמודדים?

וורקוהוליזם זו התמכרות שמכרסמת לאט לאט בנפש, ובלי שנשים לב,
היא יכולה לגדול למימדים עד כדי כך שהיא משנה את האישיות שלנו ואת הערכים שלנו.
מדובר בהזנחה של כל התחומים האחרים והחשובים בחיים,
ויכול להגיע למצב שאדם לא נהנה עם משפחתו או עם חבריו כי הוא מרגיש שהוא חייב להיות בסביבת העבודה שלו לבצע משימות.

אחד הדברים שחשוב לפענח כשבאים להתמודד עם התמכרות לעבודה,
הוא מה בא קודם – ההתמכרות לעבודה או הדיכאון והעצב.
זאת אומרת, האם מצב של דיכאון או חוסר אונים דחפו אדם לעבודה והעבודה משמשת לו “כנתיב בריחה”, או שמא, העבודה המרובה הפכה את האדם ללחוץ, חרד ועצבני.

הטיפול מתבצע כמו בכל התמכרות, בעזרת טיפול מנטלי, רגשי ומצריך שינוי של דפוסי התנהגות והרגלים. לכן, מומלץ להיעזר בעזרה מקצועית.
כדאי לזכור שלפעמים לאדם קשה לזהות שהוא מכור לעבודה, ולכן גם עירנות הסביבה הקרובה יכולה לסייע.

ברמת המאקרו, חשוב שממשלות יחתרו לחקיקת חוקים שלא יאפשרו למקומות עבודה להעסיק עובדים מעבר ל-8 שעות ביום,
חמישה ימים בשבוע, ויחייבו אותם להעניק לעובדים שלהם מספר הוגן של ימי חופש בשנה.
דרום קוריאה, מדינה עם שיעור מתאבדים הגדול מהמדינות המפותחות,
הכניסה לפני כשנה חוק לצמצום שעות עבודה, שמטרתו להטיל מגבלות על עסקים על מנת להיפטר מתדמית של “מדינה עם תרבות עבודה מלחיצה” (מתוך מאמר בוואינט).
פעולה זו גררה התנגדויות בקרב עובדים החוששים כי צמצום שעות העבודה יקשה עליהם להתפרנס.
אך בגדול, הרעיון של איזון בין החיים לעבודה (Work-Life Balance) תופס תאוצה,
ומעסיקים רבים מבינים כי אנשים המנהלים חיים מאוזנים ובריאים, הם פרודוקטיביים יותר, שמחים יותר ונאמנים יותר. ולטווח הארוך, הם בסיס יציב יותר להצלחה.
כך שבמקביל לתזוזה הקלה שמתחילה להתרחש בשלטונות החוק, חברות ובעלי עסקים התחילו להשכיל ולעודד עובדים לשמור על איזון נכון.

אז לכבוד יום המכורים לעבודה, אנחנו נאחל שמגמת האיזון חיים-עבודה רק ימשיך ויתרחב לעוד ועוד מדינות.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply