התקפי חרדה

מאת: חופית נגר

0

התקפי חרדה – הרבה יותר מפחד

כולנו מרגישים פחד.
רגש כל כך משתק שמכניס את כל הגוף למגננה ואת המוח לערפול
בעת סכנה מידית וממשית.
אך מה קורה כאשר אנו חווים את התחושות הללו ללא כל גירוי חיצוני ונכנסים ללחץ בגלל מאורע עתידי?
או יותר גרוע, חווים זאת ללא כל גורם הנראה לעין?

איך נראה התקף חרדה?

אי שקט, רעידות, עליה בקצב הלב ובלחץ הדם, בחילה, כאבים בחזה, תחושה של חוסר אונים וזיעה.
כל התגובות הפיזיולוגיות המתאימות למצבי “הלחם או ברח”, ללא כל סיבה נראית לעין וללא כל איום ממשי על החיים.
אלו הם חייהם של הסובלים מהתקפי חרדה.

סוגים של התקפי חרדה

ישנם מספר סוגי חרדות וכן גורמים שונים להתקפים.
בניגוד להפרעת חרדה בה קיים גורם ספציפי המעורר אותה, מצב בו הגורם להופעת התסמינים הוא ברור,
מוחשי ומיידי כמו חרדת נהיגה, חרדת בחינות או חרדה חברתית.
חרדה מוכללת היא מצב מתמשך שאינו נגרם על-ידי גירוי ברור והיא גורמת לדאגה ומתח בכל תחומי החיים, לעתים ללא כל התראה.
אנשים החווים התקפי חרדה ללא שום גורם, חוו כנראה התקפי חרדה במקומות שונים בחיים,
בסופר, בבית, ברכב – לכן, הם חיים בתחושה שכל רגע יכול להתרחש התקף שכזה מה שגורם לחץ מאוד גבוה ואף מחמיר את הבעיה.
תחושת הביטחון נשמטת מרגליהם.

לחץ בעידן המודרני

אופי החיים המודרניים המאופיינים במתחים רבים, עומס משימות ולחצים חיצוניים,
מביאים עמם במקרים רבים תופעות לוואי קשות, אך עבור אחוז גדול מהאוכלוסייה הן עשויות להיות הרות אסון.
יותר מ-35% מהציבור הישראלי סובל כיום מתסמיני חרדה או מהפרעות חרדה שונות,
כאשר חלק מאותם תסמינים נקשרים לאירועים דמיוניים,
עתידיים או היפותטיים ולרוב מקושרים גם להפרעות פסיכיאטריות מסוימות ולכדאון או זיכרונות המתערבבים עם המציאות בדומה לפוסט טראומה.
החרדה עצמה היא מנגנון אבולוציוני חשוב להישרדותנו ומשמעותה מציאת פתרון לבעיה העומדת בפנינו,
אך במצב שבו החרדה הופכת לחלק קבוע בחיים, היא נראית ומרגישה קצת כמו הפסקת חשמל במוח,
כמו מסיבה במערכת העצבים ובה כל המנגנונים משתוללים ואין אף מבוגר אחראי שירגיע את כולם.

התמודדויות עם הפרעות חרדה ולחץ

כאשר אנו מתמודדים עם חרדת נהיגה, הגורם ידוע לנו מראש ויש לנו את הכלים לחזות את ההתקף ולבחון באילו צעדים עלינו לנקוט על מנת לנסות להימנע ממנו,
או לפחות להצליח לעבור אותו בשלום.
לעומת זאת, ההתמודדות עם הפרעת פאניקה היא שונה לחלוטין מכיוון שהחיים עצמם הם הגורם להתקף החרדה הבא.

היומיום של אנשים הסובלים מהפרעת פאניקה מתבסס על הפחד מאפיזודה נוספת בכל תחום
אפשרי, מההשלכות של ההתקף ולמעשה קיים ביסוס התנהגותי שכולל ברובו הימנעות מכל גורם העשוי להוות גירוי.
מה שבפועל גורם לכך שהאדם מגביל את עצמו באספקטים רבים בחייו על מנת לחיות בשלווה יחסית, מבחירה.
במקום מסוים נוצרת התמכרות. באופן תת-מודע, האדם מתמכר לבעיות ולמציאת פתרונות לאותן בעיות,
שכן ברמה ההיפותטית הוא התמודד עם פחד מסוים, בדרכו שלו ובשליטה שלו. זהו מעגל אובססיבי שבו הוא מקפץ מבעיה לבעיה,

מפתרון לפתרון, על מנת להימנע מכאב או אכזבה, ובכך מצדיק בפני עצמו את ההתעסקות היתרה בנושאים המדאיגים אותו.
הכלי הטיפולי היעיל ביותר שהפך בשנים האחרונות לאופציה המועדפת לטיפול בחרדות הוא
CBT – Cognitive Behavioral Therapy
טיפול זה נועד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה בעייתיים קודמים באופן שיפחית את המצוקה הרגשית והיחס לאירועים או הפרשנות שאנו נותנים להם.
זו בעצם גישה המתבוננת בהיבטים הנפשיים והגופניים של האדם המתמודד עם התקפי החרדה ומסייעת לו ללמוד להתמודד עם התחושות השליליות והמחשבות המדאיגות אותו, באופן מודע וחיובי.

במקרה הצורך, אנשי מקצוע יציעו טיפולים נוספים, ליווי ואף טיפול תרופתי עד שהסובל ילמד להתמודד בכוחות עצמו עם התקפי החרדה או שיותר טוב, הם לאט לאט יחלפו.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply