חמישים גוונים של דיכאון

מאת: חופית נגר

0

חמישים גוונים של דיכאון

דיכאון הוא הסימפטום שבא להוכיח כמה התרחקנו ממה שהגוף והנפש צריכים.
הטכנולוגיה, הקידמה והחיים בעולם המערבי עמוסים לעייפה בלחצים יומיומיים מצטברים ולרובנו חסרים התנאים לתפקוד מלא בצורה בריאה ומאוזנת.
אנחנו כנראה לא מצוידים לחיות בסיר לחץ, כי היקף התופעה גדול מכדי לספק הסבר אחר.

המונח “דיכאון” הפך לביטוי שגור לעצב או לתסכול כתוצאה מסיטואציה לא רצויה,
אך היא טומנת בחובה רבדים של קשיי הסתגלות ועצב משתק.
הפרעות מצב רוח שונות נובעות מסממנים פיזיולוגיים כמו מחסור בשעות שינה, בשמש ישירה, באוויר צח ובקהילה תומכת ויציבה.
המשחק הכימי של המוח ישפיע על היכולת שלנו לנתח מצבים ולהגיב אליהם בהתאם, עד שהמיינד קורס בתוך העומס.

מספר גוונים לדיכאון

לקשת הקלינית הדיכאונית קיימים מצבים רבים והחשיבות לגילוי ואבחון מוקדם הוא קריטי לטיפול ולהחלמה.
לכל מצב יש סיבות שונות אך כולן נובעות מחוסר היכולת שלנו לקבל את הקושי היומיומי.
זו אינה חולשה, אלא הצורך של הנפש לקבל את מה שמגיע לה בכל דרך אפשרית.
מבחינתנו, מדובר בתוצאה כימית שאמורה לפעול כמנגנון אזעקה פרימיטיבי,
והיא מתבטאת בהפרת האיזון של מוליכים עצביים המקושרים לתחושות של שמחה ורוגע.
בפועל, הצורך שלנו להוריד לחץ גורם לנו להתרחק מהכל, להסתגר ולהתבודד כדי לנסות לקחת פסק זמן.

אך האם זה עובד?

לא בהכרח.
בגלל סגנון החיים המודרני, אנחנו נשארים קרובים לדפוסים שאליהם הורגלנו ובאופן לא מודע עשויים להחמיר את התסמינים.
השיתוק הנפשי הזה גורם לנו להישאר בחדר סגור ולא לקחת חלק בפעולות שעשויות לסייע לנו כמו לטייל בטבע יחפים,
לאכול אוכל בריא ולבלות עם חברים טובים כדי להעלות את רמות הסרוטונין.
אנחנו פשוט לא מסוגלים לקום מהמיטה או לחשוב מחשבה חיובית.
בדיכאון הדיסתמי למשל, היכולת התפקודית גבוהה והקושי סמוי מן העין על אף היותו מצב כרוני.
הוא מתבטא בירידה במצב הרוח ושינויים בתיאבון שמובילים לבעיות שינה, קשיי ריכוז ואף ייאוש.
לעומתו, הדיכאון הקליני מסתמן בסקאלה החריפה יותר של התסמינים ומתבטא בפסימיות,
חוסר ערך עצמי ותחושות שליליות משתקות עד כדי איבוד מוטיבציה.

בין שני המצבים הללו קיים טווח רחב של תופעות פסיכולוגיות הכוללות בין השאר גם מחלות נפשיות ותנודות קיצוניות במצבי הרוח.
בסקאלה אחרת, קיימים מצבי דיכאון נסיבתיים הכוללים את הדיכאון העונתי, המגיע עם שינויי מזג האוויר,
ומתבטא בקושי להתמודד עם היומיום עקב הצורך שלנו בשמש, אוויר נקי ואוירה מרגיעה.
גם הדיכאון התגובתי נכנס לקטגוריה זו מכיוון שהנסיבות המובילות אליו הם כתגובה למצב חדש ולא רצוי.
בעצם, זה אפקט של הצטברות לחצים שבהם התגובה הנפשית היא קריסה בעקבות אירוע קשה נפשית כמו גירושים,
התעללות, טראומה או אובדן (כמו פרידה, מוות או פיטורין).

מצב נוסף וקשה הוא הדיכאון שאחרי לידה.

בניגוד לסוגי הדיכאון האחרים, למצב הספציפי הזה לא ניתנה לגיטימציה עד לפני מספר שנים.
התופעה החלה לקבל אישור רפואי רק בשנים האחרונות כשהשיח בנושא הפך לפומבי,
כשנשים יכלו לדבר אחת עם השניה במדיה ולתת שם לתחושות השליליות שהרגישו בתקופה המבלבלת הזו של פוסט פארטום.

לאחר הלידה הגוף אמור להפריש הורמוני אהבה ושמחה אך היעדר מסגרת תומכת,
קהילה מקבלת ושיח פתוח מביאים אימהות טריות לתחושות של בדידות,
חוסר מסוגלות, אפתיה, חרדות ופגיעה בהיקשרות עם התינוק – מה שיוצר רגשות אשמה קשים וחוסר יכולת פיזית ונפשית לטפל בחסר הישע.
לדיכאון שאחרי לידה יש שני מצבים עיקריים שכדאי להכיר והם הבייביבלוז.
דכאון קל שנחשב בימינו לנורמטיבי בהתחשב לנסיבות החיים המודרניים. ממנו יסבלו כ-70% מהיולדות. השני,
הוא הדיכאון אחרי לידה הקלאסי, שהוא פחות שכיח ועומד על פחות מ-10%.

ישנם עשרות סוגים ותתי סוגים של דיכאון בסלסלת התסמינים וכולם פוגעים באופן מסוים ביכולת התפקודית של האדם הלוקה בהם.
חשוב למצוא מזור לתופעות ולחפש עזרה כדי להתמודד עם הרגשות הקשים והמשתקים,
ובראש ובראשונה להבין שלא מדובר בפגם אישיותי, אלא במצב הורמונלי שהתחיל בנסיבות חיצוניות המשפיעות על הנפש.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply