חרם חברתי ברשתות החברתיות

חרם חברתי ברשתות החברתיות

0

חרם חברתי ברשתות החברתיות

הרבה לפני שהטכנולוגיה תפסה מקום כל כך חשוב בחיינו,
חרמות חברתיים התרחשו בעיקר בבתי הספר והם כללו נידוי מלא מפעילויות חברתיות בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר.
המדיה החברתית שכללה, לצערנו, את כל ניהול החרמות החברתיים בבתי הספר,
בעיקר בגילאים המאוחרים של תלמידי היסודי וחטיבת הביניים.

האתגרים החברתיים במאה ה-21

ויראליות

טבען של שמועות הוא להתגלגל מהר בין כולם.
אך עם כניסת הסמארטפונים לחיינו והשימוש בפלטפורמות כמו פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם,
התפשטות השמועות הפכה להיות קלה ומהירה לאין שיעור.
כל תמונה, כל סרטון, כל תיעוד מביך של מישהו יכול להגיע בהינף של אצבע על המקלדת למספר רב של אנשים.
כך בעצם אנחנו נחשפים לשיימינג אכזרי בין חברים לבית הספר,
ללא כל מחשבה על ההשלכות ההרסניות של דבר זה על חיים של אחר.
וזה לא רק תיעודים או תמונות שצולמו ללא הסכמה או ידיעה.
קיימת תופעה איומה של יצירת פייק ניוז (מידע כוזב).
אפשר להוציא סרטון יוטיוב או לשלוח ידיעה מרעישה בוואטסאפ הכוללת מידע שקרי ולגלגל אותה דרך החברים.
זה מגיע למצב שהידיעות מגיעות לכל כך הרבה אנשים, שמאוד קשה לאדם הנפגע מכך, להסביר כי זו לא האמת.
נבנתה עליו כבר איזושהי דעה קדומה, איזושהי תפישה שלילית, שלאדם אחד נגד קהל רחב, קשה לפתור לבד.

החרם מתפתח למחוזות אחרים

היום החרם לא מתרחש רק בכיתה או במקום העבודה אלא קיים ונוכח בעוצמה גם בשעות אחר הצהריים והערב. הוא מתרחש גם במדיה החברתית וכולל פעולות כגון הוצאת מקבוצת וואטסאפ, החלטה של התעלמות מוחלטת באינסטגרם,
התעלמות מכוונת מכל פעילות דיגיטלית של אדם אחר, הסרת חבר אחד על ידי כמות גדולה של אנשים ועוד.
לדברים אלה השפעה עצומה על הנפש – אנשים החווים חרם שכזה, חווים בדידות, ניכור וכאב גדול.
גם כשהם חוזרים הביתה, כביכול למקום הבטוח, הם נזכרים שוב ושוב שמנדים אותם.
קיום החרם ברשת החברתית לא נותן להם לשכוח לרגע שהם סובלים מניכור.
יחד עם ההתעלמות הבוטה, הם גם רואים וחשופים לפעילויות ותמונות של חברי הכיתה ביחד, תמונות ממסיבות, קשרי חברות ועוד.
כך שהם גם חווים התעלמות וגם חשופים לקבוצת החברים המגובשת שהם לא חלק ממנה.

ניהול חרמות בקלות יתרה

אחד האתגרים החדשים שמביאה איתה המדיה החברתית,
הוא הקלות בה ניתן לנהל חרם חברתי.
מספיק לפתוח קבוצת וואטסאפ או טלגרם ולומר את מה שאנחנו רוצים לומר, או לפרסם פוסט בפייסבוק ולהעביר את המסר במהירות לכמה שיותר אנשים.
כולם רואים, הכל שקוף ופרוץ וזה מאפשר לילדים להרים חרם ללא כל מאמץ.

קושי לעקוב אחר הנעשה

אם כי הורים רבים מנסים להיות מעורבים במה שקורה במחשבים ובסמארטפונים של ילדיהם,
סביר להניח שהם לא ישימו לב שהם לא מקבלים לייקים או שהם לא מעורבים בקבוצות חברים בוואטסאפ.
כשהכל מתרחש בטלפון, קשה לשים לב לנידוי החברתי המתרחש בכיתה או בעבודה.
ילדים לפעמים מתביישים ומסתירים הודעות שיימינג מחשש שההורים יכעסו או ילשינו.

התערבות עלולה להזיק

אתגר ההתערבות המזיקה נכון גם לפני עידן הסמארטפונים.
כאשר ילדים מערבים את הוריהם, החשש העיקרי הוא שכעת תהיה סיבה להגביר את החרם.
בנוסף לכל מה שנאמר עליו, כרגע הילד נתפש גם כ-“מלשן”.
במיוחד היום, הודעה שמודיעה על כמה הוא מלשן והלך להורים, תרוץ חיש מהר לידיעתם של כל הילדים בכיתה או בשכבה.
ושוב הילד יחווה שיימינג.
נוצר מעגל אכזרי בו הילד מרגיש שגם עושים לו עוול.
והוא גם חסר אונים לנוכח העובדה שהתערבות של הוריו או מבוגר אחראי אחר, עלולה להחריף את המצב.

חשוב להבין שלחרם במדיה החברתית השפעות משמעותיות על האדם המוחרם.
הוא מרגיש בדידות, עצב, כאב וחסר אונים.
הרבה פעמים מתלווה גם תחושה חזקה של חוסר צדק וכמו שנאמר.
החרם תמיד מהדהד מתוך הרשתות החברתיות הרבות.
הרבה נוטים לחשוב שהאחריות היא על מפיץ הפוסט או מנהל החרם.
אך האמת היא שכל מי שמשתף פעולה הוא חלק משרשרת מזיקה ורעילה.
בעידן שבו כל משפט, כל תמונה, כל פוסט, מתגלגלים במהירות בלתי ניתנת לעצירה, האחריות על עצירת שמועות ועצירת שיתוף הפעולה הוא עלינו.

כמו שאיינשטיין פעם אמר

העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין.

במאמר הבא בנושא חרם חברתי ברשתות החברתיות, נדבר על סימני אזהרה ודרכי התמודדות.



אולי תאהבו גם..

Leave A Reply