כתיבה תרפית – מה היא ולמי היא מתאימה

כתיבה תרפית - מה היא ולמי היא מתאימה

כתיבה תרפיית – מה היא ולמי היא מתאימה.

כתיבה תרפיית היא בעצם כתיבה חופשית שמאפשרת לנו לכתוב את כל הרגשות והמחשבות המבולגנים שאנחנו חווים בפנים, כדי לשחרר, להקל וללמוד על עצמנו דברים חדשים.
הכתיבה היא לא רק עוזרת לסדר את המחשבות או נחלתם של כותבים בלבד, אלא היא שיטת טיפול מוכרת בעולם הנפש.
אנשים רבים שהתחילו לכתוב כתיבה חופשית, דיווחו שבזמן קצר חוו שיפורים משמעותיים במצבם הנפשי, המנטלי והפיזי ועד היום, פסיכולוגים ואנשי בריאות רבים, חוקרים את הקשר המוצלח בין בריאות לכתיבה.
בינתיים, כתיבה כבר הפכה לשיטת טיפול פופולרית בבתי כלא, הוסטלים, מעונות לנשים מוכות, נפגעי תקיפה מינית, בתי ספר ובטיפולים פסיכיאטרים שונים.

הקשר בין כתיבה לאיכות חיים

את הקשר המדהים בין כתיבה לאיכות חיים, גילה הפסיכולוג ג’יימס פנבייקר בשנת 1986.
בפרויקט מחקר כתיבה שביצע, הוא חילק סטודנטים לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת התבקשה לכתוב על האירועים הכי דרמטיים, קשים ומעציבים שהם חוו, למשך 20 דקות, ארבעה ימים רצוף, והקבוצה השנייה הייתה צריכה לכתוב על ענייניים שטחיים יותר.
התוצאות הדהימו את עולם הפסיכולוגיה. אלו שנדרשו לכתוב על החוויות הטראומטיות ביותר בחייהם, הראו שינוי מנטלי ורגשי משמעותי. המצב הנפשי שלהם השתפר, הציונים שלהם השתפרו, דיווחו על שינה טובה יותר בלילה וחלקם הגדול אף המשיך להגיע גם לאחר המחקר.

אבל לא רק זה הימם את החוקרים – גם הבריאות הפיזית של המשתתפים השתפרה פלאים.
בדיקות כלליות ובדיקות דם שנערכו כמה שבועות לאחר המחקר, הציגו שיפורים במערכת החיסון וירידה ברמות החרדה בגוף.
מאז – המחקר הזה שוחזר מאות פעמים על ידי חוקרים מכל העולם, והראה תוצאות חיוביות.
לכתיבה יש כוח עצום בהתמודדות עם הרגשות הכי מורכבים שלנו, והיא כלי טיפול עוצמתי במיוחד.
אפשר לצפות בתמצית המחקר של ד”ר פנבייקר כאן.

 

איך זה שכתיבה תרפיית משפיעה כל כך על המצב הנפשי שלנו?

עד היום, חוקרים מנסים להבין מה בדיוק קיים בכתיבה התרפיית, החופשית, שהופך אותה לכל כך חיובית ומשמעותית עבור הכותבים.
אבל רוב החוקרים חולקים את אותה תאוריה – אנחנו מתקשים בלדבר על עצמנו.
הרבה יותר פשוט לכתוב על עצמנו. תהליך הכתיבה מאפשר לנו למידה עצמית מתמשכת.
ואם כבר משווים בין כתיבה בדיבור, אז בשונה מדיבור, כאשר אנחנו כותבים, מתרחש תהליך קוגניטיבי שונה לגמרי במוח, כזה שמחפש פתרון. כשאנחנו מתחילים לכתוב, המוח שלנו באופן אוטומטי שואף לסיים את הכתיבה בפתרון ומחפש אחר השורה התחתונה.
יהיה לנו מאוד קשה להפסיק את הכתיבה באמצע כתיבה וללכת וזה משהו שלא מתרחש בזמן דיבור.
בעצם, כתיבה מאפשרת לנו לתרגם רגשות למילים וזה לבד, משנה את כל הסדר במוח.

אז האם גם אני צריך להתחיל לכתוב?

כפי שכבר הבנתם, לכתיבה תרפית יש ערך מאוד חזק בהתפתחות האישית שלנו.
אין פה נכון או לא נכון ובטח שלא חוקים שצריך לעמוד בהם.
כל מי שמרגיש שמשהו יושב לו ומטריד אותו באופן תדיר, או שיש לו מחשבה שחוזרת על עצמה, או אפילו אם הוא חולם על משהו לעיתים תכופות – פשוט מומלץ לקחת עט או מקלדת ולהתחיל לכתוב. פשוט לתת לאצבעות לזרום.
במקום לנסות לסדר גיבוב של מחשבות שמתרוצצות בתוך המוח, יש לנו את האפשרות להסתכל עליהן מהצד, בבהירות ובצלילות בעזרת הכתיבה.

איך להתחיל? על מה לכתוב בכתיבה תרפיית?

ההמלצה הראשונית, היא קודם כל לכתוב! לא משנה איך העיקר לכתוב ולהוציא בלי לחשוב לזרום ולתת לדברים לצאת.
כך תרגישו את האפקטיביות של פעולת הכתיבה התרפיית. אפשר לכתוב על הדברים שמטרידים אתכם, משהו שאתם חושבים עליו הרבה, דברים שאתם חושבים שמשפיעים עליכם, דברים שאתם מנסים להתחמק מהם ואפילו דברים שאתם חולמים עליהם.
אפשר גם להתחיל במכל מיני תהיות ושאלות שיש לכם לגבי עצמכם, הסביבה והעולם. ברגע שהתחלתם לכתוב, אפילו משפט, תמשיכו ככה במשך 20 דקות בלבד.

בסיכומו של דבר

מחשבות טורדניות הן כמו זבוב שנתקע בתוך הרכב ומזמזם לנו באוזן בלי סוף.
כל מה שאנחנו רוצים זה לפתוח חלון ולשחרר אותו.
הכתיבה התרפיית היא החלון שמשחרר את המחשבות הטורדניות שקיימות אצלנו מדי פעם.
הכתיבה מאפשרת זרימה של רגשות ומחשבות החוצה וכתוצאה מכך, חווים הקלה ושחרור.

מאת : חופית נגר

אולי תאהבו גם..

Comments are closed.