להקיץ מהזיה…

מאת: אנונימית

0

להקיץ מהזיה…

כל הסימנים היו שם.
עדים לשקריו ובגידותיו .
הייתי עם הראש בקיר.
לא הקשבתי,לחברי,שהזהירו אותי.
בכל פעם שנעלם,לתקופה,
שחררתי,בטוב לבי ואהבתי. “אם זה היה ההפך?”, שאלתי אותו,ערב אחד.
“אם הייתי נעלמת לך כך, נוטשת ללא סיבה “נורמלית (לא שהיתה כזאת,בזוגיות שלנו שום דבר,,,נורמלי)
“הייתי מרביץ לך”.מ השיב לי.
כבר לפני שנה, צולם,בסתר,עם אישה זרה, נראית פשוטת מראה – משהו,
אך לפי התנהגותו איתה, אי אפשר היה לטעות… קיים קשר ביניהם.
התעמתי איתו. הראיתי לו התמונות.
הוא שיקר,בצורה לא משכנעת,
אך רציתי,שיכחיש,שזה היה משהו אחר,ובכלל- מי הם אלו, שמסכסכים בינינו…?

מעט זמן, לאחר אותו מקרה, מצאתי כרטיס ברכה, ליום הולדתו.
התגלגל לידי,בעקבות חיפוש אחר מסמך,כלשהו.
אני קוראת בו, חשכו עיני… “לאהובי,מזל טוב ליום הולדתך…
“ועוד תיאורי אהבה,כולל פרטים,שגם אני יודעת,שקשורים אליו.
כאילו אני כתבתי לו… רק שהשם,שנכתב בסופו של הכרטיס, היה של אישה אחרת…בקושי נשמתי.
ביום שאזרתי כוחות,שוב שאלתי אותו,מה פשר הדבר הזה???!!
הוא,כהרגלו,תירץ בצורה לא משכנעת,שזאת אישה מלפני הכרותו אותי.
לפני 7 שנים, ושנתנה לו, לפני שנה, בדיוק, את הברכה, והוא מצידו, דחה אותה.
שאלתי שאלות ענייניות. הוא לא נתן תשובות לעניין…
בלעתי את הצפרדע הנוספת הזאת… הוא מצידו, המשיך להעלם מדי פעם, לתקופות.
“פעם בגללי,פעם בגללו וחוסר מנוחתו”.

נמאס לי, אז עזבתי למקום אחר.

כל מילותיו נוטפות הדבש, עד כמה אני אהבת חייו, מניפולציות שונות ומשונות,
שאחזור אליו, וכמעט התפתיתי לעשות כך, כי כל כך רציתי להאמין…
לפני כארבעה שבועות, ביום שני, ביקש להיפגש. התקשר בחמש בבוקר, נסער ובוכה.
לא יכול להתאפק, אמר.
הגעתי לדירה, שהיתה שלנו. הוא חיבק חזק.
אמר שרוצה (שוב) לפתוח דף חדש לעשות אותי מאושרת….”זה מה שרצית, נכון?
“הנהנתי בחוסר אונים, דמעה בעיני.
“חזרי אלי, לדירה. קניתי לך טבעת… נתחתן, לאחר חג השבועות”.
חלק בי היסס מאוד. בצדק. אני למודת נטישות, שברון לב ומה לא… ביקשתי ממנו, שיעזור לי, שיוכיח לי, שאאמין לו…
“תחזרי לדירה” ביקש.” דף חדש, נמחק כל מה שקרה… אני לא מחשב, לא מכונה.
ביקשתי שיסייע לי,להחלים, ממכותיו ,שנשמתי ספגה ממנו.

חזרתי ליחידת הדיור שלי.

הוא היה חסר סבלנות.
שלח הודעות זועמות שהסכמתי, כעת אני דוחה אותו, עלבון צורב בשבילו, וכו’.
המשכתי בשתיקתי. קיוויתי שיעשה מעשה, יבוא לקראתי, יחבקני וימחק מעלי את הנזק שגרם לי.
כלום. אפס מעשה מצידו.
המשכתי בשתיקתי הרועמת. לאחר ימים מספר, חסם אותי בוואטאפ. באינסטגראם…
ילד שרב עם חבר. ממש כמו ילד.
הבת שלו אוהבת אותי מאוד. אותו היא שונאת. היה לה קשה איתו, בילדותה.
גם לאמה ואחיה הגדול… כאב לה עלי. סיפרה לי, שמספר עלי, שאינני שפויה… אסר עליה לפגוש אותי…
ביום שישי האחרון,
הגיעה עם החבר שלה, להתארח אצל אביה, בדירה, שהיתה גם שלי. שאני מצאתי לנו.
הוא הפגיש אותה עם אישה, (הזויה,לפי מה שראתה).
שלחתי לבת את התמונה, בה הוא נראה עם אשה,
כן .אותה אחת שהכחיש כל קשר איתה… הכל התגלה,

האמת המכוערת צפה.

הוא ניהל איתה מערכת במקביל איתי, בשנתיים האחרונות…
“הוא מתכונן להתחתן איתה, בעוד חודש”. סיפרה לי.
הכל התחבר…כל השקרים והמניפולציות.
לפני ימים ספורים הציע לי… כשראה שאני מהססת, פנה מיד אליה.
שרפתי שבע שנים יקרות מחיי, על גבר חולה נפש.
הייתי רוצה להזהיר את “הכלה המיועדת”. היא לא ידעה עלי .לא על דירתנו השכורה…
יש לה שלושה ילדים שגרים איתה בקיבוץ.
אותו קיבוץ, שסיפר לי ששכר שם יחידה, ולשם נעלם מדי פעם…
אך האמת-שהתארח בביתה. נכנס לחייה.
מעולם לא איחלתי מוות לאף אחד.מעולם. גם כעת לא.
אני רק רוצה שהוא ימות בליבי, שרגשותי ימותו. שהזכרונות יפסיקו להציפני.
שאוכל להקשיב לשירים, בלי שיכאיבו לי .”שירים שלנו”.
שאלך למקומות הרבים, לרחובות, לים, ללא תחושה נוראית בגוף.
התמודדות לא פשוטה. הלב שבור. כך גם האמון.
גם בעצמי… אישה, שאהבה, התמסרה,עד אין קץ.

העיקר שמצאה אהבתה…

וגם הוא . כמוני. אמר לי.., האינטימיות, המקום שחלקנו,.. הכל התנפץ.
לכל אחד יש את השלב בחייו, בו הוא מתרסק… מתרומם וחי מחדש.
כעת אני בתחתית. מנסה להמשיך לחיות..
יש לי משפחה. ילדים,שאמנם יש להם חיים משלהם. אך חייבת להתחזק למענם.
הוא היה שנוא עליהם. כעת הם נושמים לרווחה.
אגב, ילדיה הקטנים עדיין של אותה כלה מסכנה, גם לא כל כך אוהדים אותו…
כך הבחינה בזה, הבת היפה והאומללה, שלו, שרק בי מצאה נחמה, לאורך שנות הכירותנו.
כשסיפר לה, שעומד להתחתן, חשבה שזאת אני, הכלה.
היא מאוד כעסה,כשהפגיש אותה, עם הקורבן (כך מכנה אותה).
גם הצהירה שלא תגיע לחתונה, בעד שום הון בעולם.
אז זהו. כעת אני שייכת ל”עולם הנבגדות“.
לא “סתם בגידה”.
אלא וידוי הריגה, לשמו.
הריגת כבודי, דימוי עצמי, וליבי…

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply