ללה לנד

מאת: אנונימית

0

ללה לנד

כל כך רציתי…באמת. נשבעת בחיי.
רציתי,קיוויתי,שאמצא את האהבה שלי.
בכל גיל בכל מצב…כשהייתי ילדה,נערה, אישה…חשבתי שמצאתי.
כשנישאתי. אך לא. זאת לא הייתה האהבה,שאותה רציתי כל כך.
לאחר הגירושים- המשכתי לחפש אותה, את אותה אהבה חמקמקה,שכל כך התאוויתי לאחוז בה,בכל כוחי…
הלכתי לדייטים, אותם “מצאתי” באתרי הכרויות. בכל דייט ודייט,מצאתי אכזבות.
לא פגשתי את חציה השני,של נשמתי.
עד שהגיע,אותו יום שישי בערב.
הוא הגיע לקחת אותי,ברכבו, סובארו ישנה ולבנה.
לימים כיניתי אותה בשם:”סוסובארו”.

נפגשנו תחת פנס הרחוב.

הוא ביקש רשות לחבקני. הרגשתי שזה נכון….
נכנסתי בטבעיות,אל בין זרועותיו…
שם נשארתי במשך שבע שנים. לא זיהיתי את הנורות האדומות.
לא רציתי לראות.. .כל כך רציתי את אהבת הללה לנד, הזאת.
דיבורו היה שקט, נעים , מתק דבש, מלכודת, בה נפלתי, כי רציתי כל כך…
לאט לאט, אבל בטוח,”נשמתי התאומה”,גילה צדדים מכוערים,
אך שוב. הכלתי. התעלמתי… כי לא רציתי לאבד מקומי, בללה לנד.
נפגעתי, אין ספור פעמים, ממנו. אך המשכתי,
בכל זאת, למרות הכל, להישאר “אזרחית מסורה, בללה לנד”.

הקרובים אלי, הזהירוני.
ניסו לפקוח את עיני, המסונוורות. אך לשווא.
על ידו הייתי שונה. אחרת. ילדי ניסו לטלטל אותי. שאחזור לעצמי.
אך לא שעיתי ולא הקשבתי להם.
גם כשהעליב אותם,פגע בהם במילותיו העוקצניות…. אני בחרתי בו, לא רציתי לאבד את אהבתי העיוורת…
שבע שנים של התמסרות טוטאלית, בנפש ובגוף, שכעת הסתיימו בשבר גדול.
לא הבנתי, או לא רציתי לקלוט, שאני חיה בללה לנד, עם פסיכופט…
אשתו לשעבר, חיה עשרים וחמש שנים, תחת רודנותו, התעללויות, כולל שני ילדים, בן ובת.
כעת מתברר שהבת היפה שלו, זקוקה לאשפוז, כי נפשה מעורערת. בגללו.
בסך הכל בת שבע עשרה… לא ידעתי שהיא חוותה חוויות קשות, כגון מכות,
שאביה הכה את אמה האומללה. אל מול עיניהה..
לא ידעתי דבר מכל אלה.

אירוניה,שהנערה הפכה אותי לאמא שניה שלה. אמא שלה- מצאה בי אוזן קשבת וכתף,
לבכות על עברה המיוסר עם אותו גבר, ששתינו האמנו שהוא הדבר האמיתי!
כעת יוצאים לאור כל שקריו. בגידותיו, מניפולציות אין ספור… שהיא חוותה ממנו וגרם לליבה להשבר,
עד כדי אי יכולת ליצור קשר, עם גבר אחר…. המסיכות שלו נשרו, התגלה במערומיו כחולה, בנפשו.
פסיכופט במלא מובן המחלה…

דיברתי איתה, עם אשתו לשעבר,אתמול.

הוא אמר לה שאני לא שפויה… שניסיתי להתאבד, אלף שקרים… היא יודעת,שכל זה לא נכון.
הוא גם הודיע לה,שהוא עומד להתחתן עם מישהי…. כשבעצמו הציע לי,לפני שלשה שבועות.
עזבתי לעיר אחרת. רציתי לחשוב (כך ביקשתי ממנו). הבנתי, שאם אני רוצה להציל את עצמי,
עלי לעזוב ולהתרחק, מה שיותר מהר ממנו.
כעת הוא עבר לקורבן הבא.
בעצם בגד בי כל הזמן. כנראה הציע למסכנה מסונוורת, אזרחית ללה לנד, אחרת, נשואין. ברירת מחדל..

אז על מה אני כואבת?

אני כואבת על ללה לנד, שנהרסה עד היסוד, עבורי.
על המון דברים חשובים, שצריכה לשקם,אצלי, כמו אמון, לב סדוק, גוף רצוץ מלילות וימים,
בהם ריציתי, את הגבר, שחשבתי שהוא נשמת חיי, לנצח.
אז קצת כדורים, קנאביס רפואי ופסיכולוגית נאמנה,משמשים לי כמשענת.
עד שאקיץ ליום חדש, בו שמו או מראהו, של אותו גבר, יעלמו לגמרי.
אמנם תשאר בי הצלקת, אך אחיה איתה!
כי אין אפשרות אחרת. בוחרת בחיים.
חיים ,מהם נגזלו שבע שנים תמימות, כמוני. ללה לנד מתה… תחי המציאות החדשה!!
אני אשרוד. חייבת למען ילדי. אלמד להיות לבד בלילות. בימים.
אולי, כשאחלים לגמרי,מתי שהוא, אבנה את ללה לנד מחדש.
הפעם עם החצי האמיתי שלי. או שלא….

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply