למה אנו כועסים ואיך להירגע?

מכירים את זה שאתם כועסים כל כך שאתם מרגישים את הדם שלכם רותח?

למה אנו כועסים ואיך להירגע?

מכירים את זה שאתם כועסים כל כך שאתם מרגישים את הדם שלכם רותח? למעשה, כעס הוא באמת רגש שמשפיע עלינו מבחינה פיזית.

לחץ הדם עולה, הדופק עולה, אדרנלין וקורטיזול מופרשים מהמוח ובכלל, יותר דם זורם לחלקים במוח שאחראיים על הפעולות האינסטינקטיביות ופחות לחלק החושב.

זאת הסיבה אגב, שאנחנו מתקשים לחשוב בהיגיון בשעת כעס.

באופן שטחי, אפשר לומר שכעס הוא תוצאה של חוסר תיאום ציפיות או חוסר התאמה בין שתי השקפות עולם. אבל אם נצלול פנימה, נוכל לראות שיש הרבה מעבר.

אז למה אנחנו כועסים?

לכאורה, מאוד פשוט להניח את האצבע על הגורמים השונים לכעס. מישהו שחותך אותנו בכביש, חבר טוב שלא עומד בזמנים, הילד שלא מקשיב גם אחרי עשרים פעמים שביקשנו משהו. אך כל הדברים האלו, הם רק טריגרים.

הם טריגרים למשהו הרבה יותר עמוק ומשמעותי.
הנטייה הטבעית שלנו היא להאשים את הסיטואציה הספציפית שקרתה, בכעס שלנו. אך הקשר הישיר הזה בין המצב לכעס מעלה שאלה אחרת – למה אחד שחתכו אותו הרגע בכביש מגיב בצורה הרבה יותר חריפה מאחד אחר, שחווה את אותו הדבר?

אז יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון.

הדבר הראשון הוא – מאפיינים אישיים – לכל אחד יש תכונות דומיננטיות אחרות. כך לדוגמה, אדם שהוא תחרותי, יתעצבן הרבה יותר שמישהו חותך אותו בכביש או עוקף אותו בתור, מאשר אדם לא תחרותי כלל.
אדם חסר סבלנות, יקבל איחורים בצורה הרבה יותר קשה מאשר בן אדם סבלני.
אז בהחלט, למאפיינים אישיים יש חלק גדול מאוד בעוצמת הכעס שנרגיש.

אבל זה לא רק עניין של אופי.

הכעס הוא לאו דווקא על האוטו שחתך אותנו או החבר שאיחר לנו.
מתחת לכעס יש רגש נוסף – רגש של כאב, עצב, עלבון ועוד.
הרבה פעמים, מתחת לכעס, יושבות חוויות ילדות שסגורות לנו אי שם בתת-מודע ומופיעות לנו מדי פעם בלי שנשים לב.
ואם ניקח לדוגמה את חבר שקבענו איתו, ומגיע אחרי שעה – אולי אם הוא יגיד שהוא נתקע בפקק או שהוא שכח את הארנק וחזר לקחת, אנחנו לא ממש נכעס.
אבל אם הוא יגיד למשל שהוא שכח מזה לגמרי? או שהוא לא זכר בדיוק באיזו שעה קבענו?
אצל חלקנו יתעורר מיד, עמוק עמוק בפנים, רגש של זלזול, של השפלה, של עלבון, של ‘אני לא חשוב מספיק’ – בדיוק מהמקום הזה, בו אנחנו מרגישים קטנים, הכעס מתפרץ.

איך להירגע?

ראשית, חשוב להדגיש שכעס הוא רגש לגיטימי ומותר לנו לכעוס לפעמים.
עם זאת, כעס מתמשך יכול לפגוע בבריאות, בריכוז, בשינה ובהיגיון הבריא.
ישנן כמה דרכים מעולות להפחית את עוצמת הכעס ולהירגע.

עצירה, חשיבה ותקשורת – בדיוק בשנייה שאנחנו מרגישים שהכעס הוצת, עם כמה שזה קשה ולעיתים בלתי אפשרי, מאוד חשוב שנעצור רגע ונאמר לעצמנו – אוקיי כן, אני כועס. אבל למה בדיוק? מה קרה פה שכל כך הכעיס אותי? תעזרו לעצמכם להבין מה באמת מדליק את הכעס שלכם.
לאחר מכן, רצוי לבחון מה בסיטואציה התנגש עם הערכים שלנו ולמה זה גרם לנו להרגיש כל כך קטנים.
ולבסוף, אם יש מקום לתקשורת, זאת הדרך המנצחת. אם נחזור לדוגמה של החבר המאחר – אפשר לתקשר את הכעס, ולמצוא דרכים שמוסכמות על שני הצדדים כדי למנוע את ההרגשה הזאת שוב בעתיד.

עדיין כועסים? הנה כמה דברים פשוטים שיעזרו לכם לחזור לנשום רגיל שוב

מטלות יומיומיות – כן כן, כל מטלה שחוזרת על עצמה ולא דורשת ריכוז, היא מעולה לסידור המחשבות!  למשל, שטיפת כלים, כביסה טאטוא. מתפלאים?  מחקרים כבר הראו שפעולות ניקיון בבית מקטינות את רמות החרדה בגוף.

יוגה ומדיטציה – קחו פסק זמן ותנו לעצמכם זמן לנשימה ולהתמקדות בגוף. אפשר להוריד אפליקציות של מדיטציה ולהשתמש בהן בזמן חירום או ללכת לשיעור היוגה השכונתי.

הליכה וריצה – יוגה ומדיטציה רק מעצבנים אתכם יותר? צאו החוצה! תעשו ריצה קלה או אפילו הליכה בשכונה! – פעילות גופנית מורידה את רמות הכעס בגוף ועוזרת לנו להתמודד עם רגשות מורכבים גם בזמנים הכי קשים בחיים.

חברים – כשכועסים, אנחנו ישר רצים לחברים לספר להם למה אנחנו צודקים ולמה מי שעיצבן אותנו טעה. אז במקום לחפור כל היום בוואטסאפ ובפייסבוק – תיפגשו עם חברים שלכם במציאות! קחו חבר או חברה, תיפגשו איתם ותצאו לבלות והכי חשוב – תצחקו. יש דרך טובה יותר להירגע?

כתיבה – מרגישים שיש לכם הרבה מה לומר למישהו או לעולם ושאם לא תגידו את זה עכשיו אתם תתפוצצו? רוב הסיכויים שאם תמשיכו לשמור את זה בבטן, הכעס רק יגדל ויגדל ויתבשל לכעס יותר גדול.

קחו דף – קחו מקלדת ופשוט תתחילו לכתוב. מה מעצבן אתכם, על מי אתם כועסים, איך אתם מרגישים ולמה? את כל הבלאגן שאתם מרגישים בתוך המוח פשוט שפכו על הדף! מעבר לשחרור שתרגישו, אתם תקבלו הזדמנות גם לקרוא בדיוק על מה אתם כועסים ועל איזה רגשות אחרים, הכעס באמת יושב.

מאת: חופית נגר

אולי תאהבו גם..

Comments are closed.