למה שארצה להפסיק לכעוס

מאת: עדנה מימון - הבלוג של עדנה

0

למה שארצה להפסיק לכעוס?

הרבה אנשים מתחברים לכותרת הזאת בקלות.
על פי טענתם, הם לא מבינים איך זה שיש אנשים שרוצים להיפטר מכעסיהם. כמו ששמעתי הרבה אנשים שאומרים:
“כעס בשבילי הוא דרך להביע את חוסר שביעות רצוני כלפי מישהו שעשה משהו שאני מתנגד לו, ושבעיני הוא חמור מאוד ופוגע גם בי וגם בחברה.
בעזרת הכעס אני מוחה על ההתנהגות של הבן אדם שעשה את המעשה הלא הוגן, או שדיבר בצורה לא מכבדת ולכן, אם לא אכעס, זה סימן שאני מסכים איתו, וזה גם סימן שלא אכפת לי מאחרים, אלא רק מעצמי.
מי שלא כועס הוא אגואיסט, ואני לא כזה”.
ויש כאלה שאומרים: “כעס הוא הדרך שלי לחנך אנשים, שילמדו להתנהג כמו שצריך.”

יש סוגים רבים של הסברים.

אחד ההסברים הנפוצים ביותר הוא: “שתקתי פעם, שתקתי פעמיים, שתקתי שלוש פעמים, ואז התפרצתי. כמה אפשר לשתוק?”
יש לציין שהרוב הגדול אומרים שהכעס שלהם מוצדק, ולכן אין שום סיבה להפסיק אותו.
תחילה אומר שאני מבינה את כל מה שאנשים אומרים. ההסברים ההגיוניים האלה נאמרו גם על ידי, לפני שאני עברתי שינוי.
הסיבה להתנהגות זו, הנקראת “כעס” קשורה לאיך שגדלנו. מה ראינו בילדותנו.
איך הגיבו אנשים בסביבה הקרובה לנו: הורים, מורים וכו’ (טלויזיה נחשבת לסביבה קרובה).

אפשר לקרוא לזה מנהג.

רק לידיעה, קיימים מקומות בעולם שמנהג כזה אינו קיים.
זאת אומרת שיש דרך אחרת להתנהג. ולא חייבים כל פעם להצדיק את המנהג הזה.

לשם כך, תחילה נבין איך מוח האדם פועל:
כאשר אדם מכיר רק דרך תגובה אחת, הוא חוזר עליה בכל הזדמנות שמתאימה לכך.
ולאחר מספר פעמים, תגובה זו הופכת לאוטומטית.
בז’רגון של ה NLP זה נקרא תוכנה. ותוכנה זו היא תוצאה של תיכנות, מכיוון שהמשתמש חוזר עליה שוב ושוב.
ומה שמעניין הוא, שבשלב מסוים המשתמש מתיחס לתוכנה זו כ”טבעית”, “הגיונית”, “מתבקשת”, “אינסטינקטיבית” וכו’, כאשר כל ההגדרות האלה נשמעות כנכונות.

וזה הזמן להודיע שתוכנת הכעסים היא תוצאה של למידה.
למידה של אפשרות תגובה אחת בלבד. וברגע שהמשתמש מודע לכך, והוא בוחר ללמוד להוסיף לעצמו אפשרויות נוספות, הוא יוכל להשתמש גם בהן.
לדוגמא, במידה שהמשתמש יבחר בהבנה, הקשבה, סובלנות ועוד, הוא יתכנת את מוחו בצורה חדשה, באופן כזה שלא יזדקק יותר לכעסים, ובכך הוא יהיה אדון לתגובותיו, ויותר לא יצטרך לקרוא להן אינסטינקט.

 

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply