לעמוד מול אחרים

אנונימית

0

לעמוד מול קהל זה משהו שתמיד הפריע לי.
מהרגע שנולדתי בעצם,
בכל פעם שמורה או מדריך אומר לי שזה בזמן לעמוד מול קהל ולהציג דבר מה,
הפחד משתק לי את הרגליים.
אני מרגישה איך הלב שלי מאיץ
וכל מה שעובר לי בראש מאותו רגע ועד סיום ההצגה זה למה הסכמתי לדבר הזה, למה אני פה בכלל?
אני מרגישה את הרגליים משותקות ואת הגוף מתקשה לנשום.
ובכלל לא עליתי עדיין מול הקהל.
כשאני נמצאת מול הקהל אני עם העיניים כמעט כל ההצגה על הרצפה
מגמגמת משפט או שניים בשקט בשקט ימקווה שלא יעצרו אותי.
לסיים את זה כמה שיותר מהר!
זה כל מה שעולה לי בראש.
אז אני מגמגמת את זה וחושבת רק על זה ועל הרצפה שיש בחדר.
יש הרבה הערות ואני מנסה להתעלם,
כי את האמת הגוף שלי לא מובנה להגיב לזה,
הרגליים בקושי זזות והידיים זזות יותר מידי: רועדות.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply