מהי אמפתיה?

מהי אמפתיה

0

מהי אמפתיה?

הרבה נוטים לחשוב שאמפתיה היא רגש וזה משהו מולד – או שאנחנו נולדים עם זה או שלא.
אך אמפתיה היא בעצם תהליך רגשי נלמד, ממש מגיל ילדות. ככל שנתרגל את “שריר האמפתיה” שלנו מגיל צעיר, על ידי הדמויות המטפלות – כך נוכל להעניק אותה לעצמינו ולאחרים באופן אינטואיטיבי.

מטרת האמפתיה

מטרתה של האמפתיה היא להבין מה האדם מולנו מרגיש וצריך, כך שנוכל להשאר מחוברים לאנרגיה הנובעת ממנו, ולפעול בהתאם, בצורה שתטיב לקשר בין שני הצדדים.
היכולת שלנו ללמוד את תהליך האמפתיה היא זו שמשתנה מאדם לאדם.
כל אחד יכול ללמוד את תהליך האמפתיה במידה ועוצמה אחרת.
בשילוב עם גורמים סביבתיים-חברתיים, נוצרת השונות הגדולה בין אחד לאחר, גם אם מדובר באחים שגדלו באותו הבית.
על-פי המגזין האינטרנטי “פסיכולוגיה היום” למשל, תיתכן כמות אמפתיה שונה בין אדם למשנהו.
מפני שעל מנת להעניק ממנה, עלינו ללמוד לקבל אותה כלפי עצמנו.
כלומר, לנתח ולהבין את המקור לתחושה השלילית שאנו חווים, לתת לה מקום ולגיטימציה ולמצוא את הדרך בה נקבל מענה לצורך שנפגע.
לכן, גם הדרך שבה אנחנו מרגישים ומתייחסים לעצמנו, משפיעה על היכולת שלנו להיות אמפתיים לאחרים.

איך בעצם מתרחש תהליך האמפתיה?

על פי ד”ר מארשל רוזנברג, פסיכולוג אמריקאי והוגה גישת “תקשורת לא אלימה” (הידועה גם בשם “תקשורת מקרבת” ו”שפת הג’ירף”), אמפתיה מורכבת משלושה חלקים:
הקשבה פעילה מתוך חמלה – אנחנו מקשיבים באופן פעיל לאדם שמולנו.
הבנת הצורך של האדם שמולנו – אנחנו מבינים למה האדם זקוק וצריך, גם אם אינו אומר זאת במילים.
מתן לגיטימציה לרגשותיו – הבנה והזדהות עם הרגש שמופעל אצל האדם שמולנו.
דוגמה שממחישה את שלושת השלבים הנ”ל יכולה להיות חבר שמספר לנו שאביו אף פעם לא מקשיב לו.
בתחילת תהליך האמפתיה אנחנו נקשיב לו באופן פעיל, לאחר מכן, אנחנו נבין שכל מה שהוא רוצה זה שיקשיבו לו ולא יתעלמו ממנו.
בשלב השלישי אנחנו נזדהה עם התחושה ונגיד משפט כמו “זה מתסכל כשלא מקשיבים למה שיש לנו לומר, גם אני הייתי כועס“.
אפשר לשמוע על ההרצאות המרתקות של ד”ר רוזנברג כאן וכאן.

האם קיימים אנשים לא אמפתיים בכלל?

כל אחד מאתנו מגיע לעולם עם ארגז צרכים, אותם תפקידנו למלא על מנת להרגיש שמחים ומסופקים.
מענה לצרכים הללו הוא בסיסי וחיוני לתפקוד היומיומי וחשוב מאין כמוהו לשלווה הנפשית.
נדמיין שעומד מולנו דלי, על-מנת שנוכל להעניק לאחר ולתת תמיכה, הדלי שלנו צריך להיות מלא בצרכים שקיבלו מענה.
צרכים אלו יכולים להיות בטחון (אישי, כלכלי), ביטוי, הערכה, כבוד, שעשוע, אוטונומיה, משמעות, מנוחה, אהבה ועוד.
אם הדלי שלנו ריק, כלומר, אם הצרכים שלנו לא קיבלו מענה, אז אין לנו מה לתת לאחר.
כאן באות לביטוי האסטרטגיות למילוי הצורך – אנחנו נחפש את הדרך המהירה ביותר לענות עליו.

האתגר העיקרי במתן אמפתיה הוא שלעתים קרובות, אנשים מתקשים לבטא את הרגש שחי בתוכם באותו רגע.
הם בוחרים, באופן תת מודע, לבטא את הצורך שלהם בצורה תוקפנית ומאשימה, ויספרו לנו מה לא בסדר בנו.
למרבה האירוניה, אלו האנשים הזקוקים להכלה והאמפתיה שלנו בצורה מידית.
עקרון של תנועת התקשורת המקרבת הוא ההנחה שכל אדם פועל קודם כל למען עצמו (בעד עצמו) ולא נגד האחר, וברגע שנוכל לשנות את הדרך שבה אנו מתקשרים, נוכל לראות שאין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם, ואנשים שרע להם, מנסים למלא את הצרכים השונים שלהם בדרכים שעשויות לפגוע באחר.
היכולת להיות אמפתיים נמצאת אצל כולנו מהלידה, אך זו התנהגות נרכשת שעלינו לתרגל באופן קבוע על מנת שתהיה חלק מחיינו.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply