מה באמת גורם לנו אושר, ושמחה?

מה באמת גורם לנו שמחה בחיים? אילו דברים מסבים לנו אושר?

0

מה באמת גורם לנו אושר, ושמחה?

מה באמת גורם לנו שמחה בחיים? אילו דברים מסבים לנו אושר?
אם הייתם יכולים להשקיע היום במשהו כדי שתהיו מאושרים בהמשך החיים, במה הייתם משקיעים?

הרבה פעמים אנחנו חושבים שכשנקנה בית, כשנהיה עשירים, כשנהיה מפורסמים, כשנגיע להישגים, נהיה מאושרים.
אנחנו כל כך עסוקים ביעד שאנחנו שוכחים להנות מהדרך, שהיא בעצם מה שחשוב.

כחלק ממחקר, בוצע סקר בקרב ילדי דור ה-Y, בו הם נשאלו לגבי המטרות העיקריות שלהם בחיים.
באופן לא מפתיע, יותר מ-80% הצהירו שמטרתם העיקרית בחיים היא להיות עשירים.
50% מאותם נחקרים, אמרו שמטרה נוספת שיש להם היא להיות מפורסמים (מתוך הרצאת טד של רוברט וולדינגר על שמחה, אותה ניתן לראות כאן)

בפועל, אנחנו טובעים בעבודה ורודפים אחרי הישגים ובינתיים אנחנו מתרוקנים, לא שמחים ואם אנחנו לא משיגים את מה שרצינו, אנחנו עוד יותר שוקעים.
כסף או פרסום הם לא הגורמים לאושר.
אם כך היה, איך אפשר להסביר את כמות המפורסמים שהתאבדו או חווים דיכאונות לאורך השנים או זוכי לוטו שעדיין אומללים?
סיפורים על זוכי לוטו שהפכו לאומללים יותר ממה שהם היו ניתן למצוא פה

מערכות יחסים ושמחה

רוברט וולדינגר, פסיכאטר אמריקאי, מספר על המחקר שצמח מתוך הרצון להבין מה באמת גורם לנו להיות שמחים.
לצורך כך, בשנת 1948, התחילו חוקרים לעקוב אחר חייהם של 724 גברים, שנה אחר שנה, ועד היום, כדי לחקור את מאפייני החיים שלהם ורמת האושר שלהם.
המון פרשו תוך כדי המחקר מסיבות כאלה ואחרות, אחרים גם נפטרו.
כיום נשארו כ-60 נחקרים, בסביבות גילאי ה-90, שמאפשרים לנו ללמוד על המקורות האמתיים של השמחה.
לפי המחקר, מה שבאמת הופך אותנו לשמחים ובריאים לאורך זמן הן מערכות יחסים.
הקשרים הסוציאליים שלנו.

תחושת של בדידות יכולה להחליש אותנו נפשית ופיזית (אפשר לקרוא על זה במאמר על בדידות) ולא משנה כמה כסף יש לנו או כמה מפורסמים אנחנו.
אנשים שיש להם חיבור למשפחה, חברים, קהילה – הם שמחים יותר, בריאים יותר פיזית ומאריכים יותר ימים.
אמנם, קיימים אנשים המרגישים בודדים גם באולם מלא קהל או שהם מרגישים בודדים במערכות יחסים. כך שלא רק הימצאות במערכת יחסים מחייבת משאירה אותנו שמחים .
אנחנו זקוקים למערכת יחסים איכותית בה נרגיש שאנחנו יכולים לסמוך על האחר.
למשל, מערכות יחסים מלאות בקונפליקטים ועימותים הן אפילו בריאות פחות מגירושים.
קונפליקטים לא בריאים לנו.
האנשים שהיו הכי מסופקים ממערכות היחסים שלהם בגיל 50, היו הבריאים ביותר בגיל 80. לא רמות הכולסטרול ניבאו את זה ולא בדיקות דם אחרות, אלא רק מערכות יחסים בריאות.
זה משפיע גם על המוח.
אנשים שהיו במערכת יחסים טובה, גם כשהם חוו כאב פיזי, הם דיווחו על מצב רוח טוב ושמח ומנגד, אלו שחשו בודדים, כאב פיזי הוביל לרוב גם לכאב נפשי.

שמחה טבעית מול שמחה סינתטית

דן גילברט, מחבר הספר “להיתקל באושר“, טוען ששמחה אפשר לסנתז. אנחנו מסוגלים לשנות את נקודת מבטנו על העולם כדי שנרגיש טוב יותר בעולם בו אנחנו נמצאים כעת. כמו שהוא.
אושר זה לא משהו שאנחנו צריכים למצוא.
גילברט מסביר ששמחה טבעית היא מה שקורה כשאנחנו מקבלים מה שאנחנו רוצים.
שמחה סינתטית היא מה שאנחנו עושים כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים.
למעשה, אם לא קיבלו אותי לעבודה, אז במקום לחשוב על למה לא קיבלו אותי לעבודה וזה בטח אומר שאני לא טוב מספיק, אני אעדיף לחשוב מה כדאי לי לעשות בזמן הזה שאני לא עובד.
אולי זה זמן טוב להתפתח או שקיימת הצעה טובה יותר.
בנושא של שמחה טבעית אל מול שמחה סינתטית, גילברט מסביר על חופש הבחירה.
חופש הבחירה הוא חבר מאוד טוב של השמחה הטבעית.
אנחנו כביכול מאוד שמחים כשנותנים לנו לבחור.
אך חופש הבחירה הוא האויב הגדול של שמחה סינתטית.

לדוגמה, אם מישהו מחטט באף בדייט הראשון אולי לא נמשיך איתו לדייט שני.
אבל אחרי 10 שנות נישואים, כשהגבר מחטט באף, אנחנו כנראה נצחק על זה ונבקש ממנו לא לגעת בעוגה לפני שהוא שוטף ידיים.
כי כביכול “אין לנו את חופש הבחירה” ואנחנו נהפוך את מה שראינו בעבר כחיסרון ליתרון.
משהו שבמצב אחר היינו סולדים ממנו, כעת הוא משהו לצחוק עליו.
כשיש פחות בחירה, ו”נקלענו” למצב, יש לנו את היכולת לשנות את נקודת מבטנו ולמצוא את הדרך להיות שמחים עם מה שקיים.
עוד על ההרצאה הנהדרת של גילברט, תוכלו לראות כאן.

רוצים לשמוח? תשמחו מישהו אחר

ג’קלין ווי, שאת ההרצאה המרתקת שלה על שמחה ניתן לראות כאן, מספרת על איך נתינה לאחר יכולה להשפיע עלינו באופן פיזי ונפשי ולמה זה חשוב לתת בכל יום משהו אחד עבור העולם.
כשאתה משמח מישהו אחר, אתה הופך להיות שמח בעצמך.
הנתינה משחררת אנדרופינים ומורידה את רמות הלחץ והחרדה.
ההמלצה של ווי, היא לתת בכל יום משהו קטן למישהו אחר.
לתרום שמיכות ומגבות למקלטים, לעזור לבעלי חיים, לזרוק זבל מהרצפה ברחוב, למחזר ועוד…

לסיום, נרצה לחלוק אתכם מספר הרגלים שמשותפים לאנשים שמחים

  • אוהבים את עצמם בדיוק כפי שהם.
    נשמע כמו קלישאה אבל יש לזה השפעה עצומה על מצב הרוח.
    יש להם אופי חזק מאוד שמאפשר להם לעשות מה שהם רוצים בשביל עצמם ולא בהתאם לרצונות ודעות של אחרים.
  • יחד עם מה שרוברט וולדינגר אומר, מערכות יחסים הם סופר חשובים לשמחה ואושר אך הם צריכים להיות תוספת ולא הגורם היחידי לאושר.
    חשוב באופן כללי לא לתלות את כל האושר והשמחה על מערכות היחסים שלנו.
    חשוב שנהיה שלמים עם עצמנו.
    אומרים שהשלם עולה על סך חלקיו אז במקום למצוא את החצי השני, הם מוצאים עוד אחד שלם כמוהם ומה טוב.
  • מפרגנים לאחרים על ההישגים שלהם במקום להשוות את עצמם לאחרים שמצליחים.
  • לא חושבים כקרובן שכל הזמן עושים לו וקורים לו דברים, אלא כיוצרים של המציאות שלהם בעצמם.
  • חיים את הרגע, את ההווה. לא מתחרטים על העבר ולא דואגים כלפי העתיד לעתים תכופות.
    מצליחים ליהנות מהרגע.
  • מאמינים שהכול קורה מסיבה מסוימת. מאמינים שיש להם את הכלים להתמודד עם משברים ומכשולים בדרך.
  • לא נותנים לכסף להכתיב את חייהם.
    כסף לא מכתיב להם את המטרות והם לא טרודים כל הזמן בכמה יש להם או האם כדאי לא לרדוף אחרי מטרותיהם בגלל כסף.
  • הוקרת תודה. ולא סתם לומר תודה למלצר או למישהו שהחזיק לכם את הדלת בכניסה. אלא באמת להבין את הערך של הודיה. על השפעת התודה על האדם אפשר לראות בניסוי המרתק כאן.
  • לחייך – לשים את עצמנו במצבים שגורמים לנו לחייך. אם למשל להסתכל על כלבים גורם לכם לחייך, בבוקר לפני העבודה לכו לגינה הציבורית כדי לראות כלבים ולחייך :). לפתח הרגל של לשים את עצמנו במצבים שמעלים בפנינו חיוך.
  • לדאוג קודם כל לעצמנו. זה נשמע אגואיסטי אבל זה לא. כמו שבטיסה אומרים לנו לשים על עצמנו מסיכות חמצן קודם כל לפני שאנחנו שמים על ילדים. כשאנחנו ריקים משמחה – אין לנו מה לתת למישהו אחר. כשאנחנו שמחים כל הסביבה שלנו מרוויחה מזה.
  • להבין את הערך של נתינה. בהמשך למה שווי אומרת – אתם עצובים לכו תעזרו לאחרים. לכו תשמחו אחרים.
    הפוקוס יעבור ממכם אליהם ובאופן כימי – ישתחררו לכם הורמונים משמחים 🙂
אולי תאהבו גם..

Leave A Reply