מזג אוויר ומצבי רוח

מאת: חופית נגר

0

מזג אוויר ומצבי רוח

הימים מתקצרים, הטרנינג החמים בהישג יד וספלי תה מהבילים נראים בכל מקום.
הסתיו נכנס לחיינו באופן רשמי וזו הזדמנות מצוינת לדבר על איך מזג האוויר משפיע על מצבי הרוח שלנו,
כדי שנוכל להתאים את עצמנו לשינויים החיצוניים והפנימיים הצפויים.

מדע על קצה המזלג…

כולנו מרגישים איך הטמפרטורות הקרות של החורף משפיעות על הויסות החושי.
הגוף הוא מערכת המורכבת ממסות שלד ושריר, אך גם מכמות נוזלים מכובדת.
הלחץ האטמוספרי משפיע עלינו, כמו שהוא משפיע על תהליך יצירת העננים וגורם להצטברות נוזלים בתוך רקמות הגוף.
לכן, אנחנו עלולים לשים לב לכאבי מפרקים וקשיון שרירים והגבלת התנועה.
לירח יש השפעה על זרימת הדם ועל מצבי הרוח, בדומה להשפעתו על מי האוקיינוס בזמני גאות ושפל.
למעשה, קיים תחום מרתק העוסק בפן המדעי של השפעת מזג האוויר על התנהגותו ובריאותו של האדם, הוא נקרא ביו-מטאורולוגיה.

מדענים החוקרים את הנושא גילו כי תגובות פיזיולוגיות לכאב משתנות מאדם לאדם ובהתאמה למזג אוויר קיצוני,
כך אנשים הרגישים יותר לשינויים במזג האוויר, נוטים לסבול ממצבי רוח משתנים, ולהפך.
ברמה המערכתית, הגוף שלנו, כידוע, משחרר הורמונים במצבים שונים.
באופן מפתיע, רובם מווסת על ידי כמות האור אליה אנחנו נחשפים במהלך היום.
זאת אומרת שקיים גירוי חיצוני שיוצר תגובה כימית המשפיעה בסופו של דבר על מצב הרוח, ההתנהגות והתיאבון.
אם נסתכל על תסמונת הדיכאון העונתי, הקרויה באופן הולם גם SAD (Seasonal Affective Disorder),
נוכל להבין כיצד היעדר שמש משפיע עלינו לרעה מבחינה כימית.

המלטונין (ההורמון האחראי על ויסות זמני השינה) מופרש אצלנו בגוף כשהשמש שוקעת ומכין אותנו לשינה.
במקביל לתהליך הזה, הפרשת הסרוטונין (ההורמון האחראי לתחושת שמחה ואנרגטיות) יורדת, כדי לאפשר תחושת עייפות ושינה תקינה.
היעדר האור, הנגרם ממעטה עננים ומהתקצרות שעות היום, משפיע על האיזון העדין הזה ועשוי לגרום לדכדוך,
חוסר תיאבון ועייפות מוגברת אצל מי מאיתנו הרגישים יותר לחילופי העונות.

בארצות קרות יותר כמו אלסקה או סקנדינביה, בהן אין שוויון יחסי בין שעות אור וחושך ביממה,
נרשמים יותר מקרים של SAD מבארצות שיש בהן הרבה שמש. למעשה עד 10% מהאוכלוסייה יסבלו מהתופעה.

ההמלצות אגב, להתמודדות עם דכדכת החורף, הן להקפיד על אכילת כמות גדולה של חלבונים, להימנע מסוכר וקפאין ולבצע פעילות גופנית סדירה.
אבל נראה לנו שאלו המלצות שתקפות לאורך כל השנה 🙂

ומה עם הקיץ?

מחקר של ג’ון פדרסון ועמיתיו בחן את הקשר בין מזג האוויר למצב הרוח וגילה שגברים ונשים כאחד
הציגו ירידה ביכולות הקוגניטיביות כהשפעה ישירה של אקלים קודר וחשוך יותר (מתוך מאמר שפורסם באתר של אלון אבירם).
יחד עם זאת, מכיוון שכולנו אנשים שונים המפרשים מצבים באופן סובייקטיבי, אנחנו חייבים לבחון גם את הצד השני.
מחקרים אחרים מראים כי אומנם הפרעות מצבי רוח בעונת החורף נגרמות בשל היעדר אור שמש,
אך גם לקיץ יש את החסרונות שלו – בקיץ אנחנו חווים עלייה ברורה בעצבנות, בעוינות חברתית ובחוסר סבלנות – בהתאמה לעלייה בטמפרטורות.
החום הלעתים קיצוני, מעלה את לחץ הדם, הדם זורם במהירות ולכן אנחנו מרגישים עצבנים ומתוחים בקיץ.
לא סתם קוראים לזה “מזג אוויר חם”.

ביהדות יש התייחסות לנושא כחלק מהפרשנות לסיפור יציאת מצרים.
נאמר שאנחנו הופכים לבני חורין באביב, בגלל שזה הזמן שבו אנחנו באמת מרגישים כאלה.
שכן, אי אפשר להרגיש חופשי, מאושר וחסר דאגות בזמן החורף הארוך והקר.
מזג האויר הנעים מאפשר לנפש לחוות שחרור ורוגע כדי לבצע סנכרון בין כל מערכות הגוף,
כמו “איתחול מערכת” אחרי שהמחשב לא מגיב לפקודות.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply