סיפורים מדור לדור

לספר סיפורים זה חלק מהטבע האנושי - עוד מתקופת האדם הקדמון סיפרנו סיפורים, וסיפורים מדור לדור הפכו למורשת שלנו.

0

סיפורים מדור לדור

לסיפורים שעוברים מדור לדור, יש תפקיד חשוב בבניית התרבות שלנו.
בכל העולם קיימים סיפורי עם, כל סיפור הוא תלוי תרבות ומיקום גאוגרפי, ולמרות שלא תמיד מדובר בסיפורים שיש בהם מן האמת – הם מאוד יקרים לליבנו.

לספר סיפורים זה חלק מהטבע האנושי – עוד מתקופת האדם הקדמון סיפרנו סיפורים, וסיפורים מדור לדור הפכו למורשת שלנו.
חלק מהסיפורים הם אישיים ומשפחתיים וחלק הם לאומיים. כמו סיפורי ההיסטוריה.
אין זה משנה אם הסיפור עובדתי, דמיוני או מעוות בחלקו – הם עדיין חלק מהמסורת הקולקטיבית (ולעתים האישית) והופכים לבעלי ערך בחברה.

סיפורים העוברים מדור לדור, נקראים גם סיפורי עם או סיפורים עממיים.
הם סיפורים שמוסכמים על כולם אם כי אנחנו לא בטוחים לגבי המהימנות שלהם ומקורם.
המעברים בין הדורות יצרו נוסחים רבים לכל סיפור, ולכל נוסח יש משמעות המשקפת את התקופה בה הוא סופר.

סיפורי עם לעומת סיפורים עממיים

אנחנו לא יודעים מי המציא את סיפורי העם כי בעבר, סיפורים כאלה עברו מפה לאוזן.
כמו המשחק שבו צריך לספר סיפור למישהו שיספר אותו למישהו אחר – יש עיוותים בסיפור והוא משתנה בהתאם למאפיינים האישיים היחודיים שיש לכל אחד.
סיפורי עם עברו מכפר לכפר ומדור לדור, וכל אחד סיפר אותם לפי האמת הפנימית שלו.

סיפור עממי למשל, בניגוד לסיפור עם, הוא סיפור שהמקור שלו הוא סיפור אמיתי ואותנטי.
אך הגלגול שלו מדור לדור ומאחד לשני, יצרו כמה גרסאות שונות לאותו סיפור שדיברו את הלך הדברים של אותה תקופה.
עד היום מסתובבות בעולם גרסאות שונות לשלגיה ולסינדרלה ואין לדעת איזו מהן הכי קרובה למציאות.
הסיפורים העממים קצרים יותר ויש להם עלילות יחודיות המשלבות דמיון ומציאות. גיבור שמציל חלשים, עשיר שעוזר לעניים וכדומה.
הסיפור משתנה לא בגלל עיוות שנוצר בשוגג, אלא משום שהסיפור מותאם גם למקום וגם לזמן.

כיצד משתנים סיפורים?

סיבה עיקרית לעיוות הסיפורים, היא שכל אחד שמספר אותם, התאים את הסיפור לתקופה ולחברה בה הוא חי ולמי מאזין לו. אם מדובר בילדים, מבוגרים ועוד.
כך היה מוסיף אלמנטים, משמיט חלקים אחרים – ונוצר סיפור שמתאים בהשקפתו לעולם החברתי והגאוגרפי של אותה תקופה.

חוקרי הפולקלור רואים בסיפורי עם וסיפורים עממיים ככלי מחקר של ממש. בעיניהם, סיפורים אלה מלמדים המון על איך הנפש שלנו פועלת ואיך היא פעלה תמיד.
בנוסף, הסיפורים האלה מלאים סמלים המלמדים על תקופות שונות והם כלים חשובים להבנת תרבויות היסטוריות.

אפשר לדוגמה לקרוא על סיפורים מוכרים ועל האופן בו הם סופרו, כדי להבין יותר על החיים בצרפת של המאה ה-18.
תקופה קשה של חיים כפריים הביאו ילדים רבים לתחמן ולבצע תכסיסים שונים כדי להשיג אוכל ולשרוד.
כך גם הסיפורים שסופרו באותה תקופה, סימלו זאת.
כיפה אדומה למשל, בצרפת של המאה ה-18, שיקרה לשועל שהיא צריכה לשירותים ושיתן לה לצאת החוצה להטיל את מימיה.
לבסוף הוא מסכים והיא בורחת. באותה תקופה, סיפורים רבים כמו כיפה אדומה סופרו יחד עם אלמנטים של שימוש במרמה כדי להינצל.

סיפורי עם וסיפורים עממיים במאה ה-21

הסיפורים מדור לדור השתנו גם עם התפתחות הטכנולוגיה שאפשרה לנו להקליט, להסריט, לכתוב ולהעביר הלאה את הסיפורים כמו שהם. הטכנולוגיה שינתה את האופן שבו אנחנו פועלים וכפועל יוצא גם את איך שאנחנו מספרים סיפורים.
היום, אנחנו משתמשים במדיה החברתית כדי לספר סיפורים. פלטפורמות מדיה כמו בלוגים, פייסבוק, אינסטגרם ודומיהם, התפתחו במאה ה-21 ואפשרו לנו גם לשתף את המחשבות שלנו וגם לשתף סיפורים בעזרת מילים, תמונות, סרטוני וידאו ויומנים וירטואליים.

בסיכומו של דבר, סיפורי עם וסיפורים עממיים משקפים את עולמם הפנימי והנפשי של המספרים אותם, והשינויים שהם עוברים בדרך מלמדים המון על התקופה ועל המגמות העולמיות של אותה עת.
לסיפורים העוברים מדור לדור יש היום קסם מיוחד.
אולי הסיבה לכך טמונה בעובדה שהחל מהמאה ה-20 כבר לא יכולנו לספר סיפורים ולהתאים אותם לתקופה.
הכל כתוב ומתועד וזה מעט מאבד את הקסם של סיפורים שמשתנים בהתאם לזמנים בהם הם מסופרים.
פה ושם, עוד אפשר למצוא סיפורים מיוחדים אצל אוכלוסיית הקשישים ונראה שבדורות הבאים יהיו סיפורים אלה חסרים.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply