עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו:

מאת: אנונימיות

0

עַל-מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו:

17 שנות מונוגמיה, 2 נסיכים ופרידה.
ואז הכרתי גבר מדהים, אהבתי את מי שהייתי אייתו, לידו,
אהבתי את המגע, החיוך והחיבוק מחייה נפשות,
העניק לי 7 חודשים של שכרון חושים ונעלם, התאדה.
פוסט טראומה ופגיעות שיא מנשים (בגידות בזו אחר זו) עשו את שלהם,
על כל ערב מדהים יום יומיים של השתוללות,
הפעם חמישה ימים מלאים, בפנים מרגישה את הנגמר,
בכל זאת התקשרתי, אין מענה בשעות הערב שלחתי הודעה…נגמר.

עבר חודש ואני מגלה שהתאהבתי בו.
כל כך שמרתי על הרגש ולקח לי חודש שלם להבין שכבר נפלתי,
ככה זה כשאת חסומה כל כך הרבה זמן, האסימון הזה נפל מאוחר מדי.
הכאב ששורף את לי את הלב על כל יום שעובר
ולא זכיתי לשיחת סיום אייתו, כמו סכין ננעץ ומסתובב.
ואני יודעת שאין מילים שינחמו אותי,
יודעת שלא אדע להתמודד עם ההשלכות של פוסט טראומתי, (לרגע חשבתי שכן)
ללא טיפול ויד מכוונת אין סיכוי לבנות מערכת יחסים בריאה, מפרה,
יודעת שלאורך זמן אתייאש ואכבה.
פוסט טראומה– יודעת שהיא זו שמכתיבה את ההתנהלות.
לומדת לנשום, להכניס אוויר לריאות ולשחרר,
את הפגיעה, הגעגוע, הכאב והמילים שנותרו מיותמות,
מתנצלת בפני ליבי על הטלטלה והריחוק שכפיתי עליו
ואוחזת באמונה שלא תאבד שהכול לטובה ואהבה,
זיווג הגון וזוגיות מתוקנת עוד יהיו מנת חלקי

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply