על מחילה והיכולת לסלוח

מאת: חופית נגר

0

על מחילה והיכולת לסלוח – לכבוד כיפור

יום כיפור כבר ממש מעבר לפינה ואין כמו הזמן הזה בשנה בו אנחנו עושים חשבון נפש,
מסתכלים על מה עשינו או לא עשינו, על מה לבקש סליחה ועל מה לסלוח.
העצירה הזו שאנחנו עושים ומסתכלים על השנה שעברנו ממבט על, היא חשובה ומשמעותית.
אך יחד עם זאת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו אחוזי כעס,
טינה ומרירות על דברים שקרו לנו לאו דווקא בשנה החולפת, אלא בעברנו.
לפעמים, אלו דברים שממש קשה לנו להתנתק מהם.

למה היכולת לסלוח כל כך חשובה?

ידוע לנו היום כי אנשים שהם יותר סלחניים, חווים פחות לחץ ומתח,
חרדה, דיכאון והכי חשוב – כעס, שהוא גורם בפני עצמו לחולי מנטלי ופיזי.
להחזיק רגשות כאלו לאורך זמן בלי היכולת לשחרר מקשה עלינו להתקדם ולהתפתח.
כל עוד הפוקוס שלנו הוא על העבר, על מה שהיה ועל מה שקרה לנו, ככה אנחנו פחות נוכחים בהווה ומוכנים לעתיד.

מהי בעצם סליחה?

לפני ננסי קוילר, פסיכותפריסטית וסופרת, הסליחה היא בעצם הנכונות לנטוש את תחושת חוסר הצדק,
להפסיק להגיד לעצמנו שוב ושוב מה קרה, מה האדם האחר עשה לנו,
איך נפגענו ואת כל שאר הדברים המכעיסים שמזכירים לנו למה אנחנו לא צריכים לסלוח.
מדובר בהחלטה קונקרטית לשחרר את הדברים ממש כפי שהם, לא מושלמים, לא כמו שפיללנו שיהיו ועדיין, לשחרר.
שזה בעצם מתחבר לעובדה שאמרנו בהתחלה – כעס וטינה משאירים אותנו בעבר,
מחזירים אותנו מנטלית למה שהיה וככה מונעים מאיתנו שני דברים חשובים:
נוכחות בהווה והתקדמות ושינוי העתיד (אפשר לראות על זה עוד בסרטון הבא –כאן)

מצד שני, הפרופסור לפסיכולוגיה תומס ג. פלנטה, מסביר במאמרו שפורסם במגזין “פסיכולוגיה היום“,
כי אנשים מעידים על עצמם שקשה להם לסלוח.
על אף שהם יודעים שלסלוח יעשה להם טוב וזה לטובתם האישית, הם מתקשים לעשות זאת בפועל.
אחת הסיבות נעוצה בעובדה שאנחנו בטוחים שסליחה היא שחור-לבן או משהו מאוד מהיר. שפשוט סולחים וזהו.
לא כך הדבר. אמנם יש יום כיפור אחד בשנה אך חשוב לזכור שלסלוח זה לא שגר ושכח. מדובר בתהליך.
אנחנו כל כמה זמן סולחים עוד קצת ועוד קצת. מבינים יותר, מודים יותר, משחררים יותר – וזה בסדר.

דבר נוסף שאומר פלנטה –

התבלין הסודי שיעזור לנו לסלוח, הוא התפוגגות הכעס.
הוא מספר שטיפל בלא מעט אנשים שעברו התעללות, טראומה ונפגעו קשה,
התעללויות פיזיות, מיניות, רגשיות וכלכליות.
הרבה פעמים ההתעללות הייתה מצד אלו הכי קרובים להם.
ובפועל, אלה שהתקדמו הכי הרבה, שעשו את הצעדים המשמעותיים ביותר ומנהלים חיים מלאים ובריאים,
הם אלו שמצאו את הדרך לסלוח לעצמם ולאחרים.

הם כיבדו את התהליך ואת הזמן שזה לוקח כדי להפסיק להיות במקום קורבני ולהתחיל לקחת אחריות על חייהם.
ופה בעצם נעוץ מבחינתו הסוד להצלחת המחילה – שאפשר לסלוח בלי לשכוח,
שלא חייב לחכות שמישהו יבקש מאיתנו סליחה כדי להבין שאנחנו חייבים לסלוח עבור עצמנו ועבור עתידנו.
לסלוח לא אומר שאנחנו מקטינים את מה שקרה, אלא רק מפסיקים להיאחז בו.
ובאופן כללי, חשוב שנבדיל בין סליחה לבין קבלה – כשאנחנו סולחים לאחר, אין זה אומר שאנחנו מקבלים את ההתנהגות.
היכולת לסלוח בכלל לא קשורה לאדם השני.
להפך – אל תדחיקו או תגידו “כלום לא קרה”, אלא קרה,
נפגעתי והיום אני סולח כי אני משחרר את עצמי מהכאב ומההיאחזות העקשנית הזו שיש לי בעבר.

בשורה התחתונה, סליחה משמעותה חופש.

כשאנחנו תלויים במישהו אחר שישתנה כדי שאנחנו נהיה בסדר או כדי שנסלח, אנחנו בעצם אסירים.
כבולים בכעס וטינה, וכך גם החמלה העצמית שלנו נפגעת.
לכן, ההבנה שאנחנו אדונים לעצמנו ומעתה לוקחים אחריות על החיים שלנו,
טומנת בחובה גם את הנכונות לסלוח ולשחרר ובכך גם להשתחרר.

כשאנחנו סולחים, גם לאחרים וגם לעצמנו,
אנחנו מקבלים הזדמנות לחוות את ההווה בצורה רעננה ונקייה ובכך מקבלים הזדמנות לעשות דברים אחרת ולהשתפר.
לפעמים, זה אפילו מצוין.
אנחנו משחררים את עצמנו משרשראות העבר ככה שיותר קל לנו ללכת קדימה.
נצלו את יום כיפור כדי להודות על השיעורים שקיבלתם, גם מאלה שפגעו בכם,
והתקדמו עוד כמה צעדים על עבר הסליחה ואל עבר השנה החדשה.
צום קל וגמר חתימה טובה!

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply