שונאת אותי

מאת: אנונימית

0

שונאת אותי

כל כך מטומטמת אני,
איך נתתי לך לעזוב איך לא אמרתי לך שאני אוהבת אותך
אני יודעת שכל זמן שהיית שם היית מסתכל
והמבט המבט הכל כך חודר שרוצה להגיד לי משהו
ואני לעולם כבר לא אדע מה המבט החודר הזה רצה להגיד לי.
זוכרת איך התקרבת קרוב מדיי אליי.
ואני המטומטמת בת ה 18 שלא מבינה כלום מעצמי לא נתתי לך לדבר איתי
בכל פעם שניסית להתקרב אליי הייתי מתרחקת עמוסה בסידורים
שלא יכולתי להסתכל לצדדים

שכרתי דירה והייתי בחובות כבר בגיל 18
לא מבינה למה התקרבת אליי ממש קרוב כשעברתי בשורה מסוימת בסופר,
אתה חזרת אחורה בכוונה לאותה השורה בשביל לומר שלום
ואני המטומטמת הפחדנית שלא נותנת לאף אחד להתקרב כי אני מפחדת להיות עם מישהו.
עכשיו כשחזרתי לאותו מקום בשבילך רק בשבילך אינך שם.
איך לא אמרתי לך כמה שאני אוהבת אותך,
איך לא אמרתי לך שיש לי כלפייך רגשות,
שכל פעם שניסית לדבר הייתי מסננת כי אני פחדנית.
אבל אני מפחדת לומר שרק אחרי כמעט שנה הצלחתי להרגיש כלפייך רגשות.
אחריי שעזרת לי במשהו מקצועי אני כל כך מתגעגעת,
בידיעה שעכשיו כבר מאוחר לי מדיי ושפספסתי את הרכבת שהייתה מיועדת כנראה לי.

אבל לא בטחתי ברכבת הזו שתסיע אותי לאהבה.
פחדתי להתאכזב.
אבל אני מנסה להבין למה התקרבת אליי ממש קרוב מה זה היה אמור להביע?
זוכרת שבאותו יום בכיתי דמעות של דם על השפלה נוראית שעברתי.
איך שהעובדים שם השפילו אותי מול לקוחות ואתה אתה שהתקרבת ממש קרוב,
לא מספיק ההשפלה שעברתי מול לקוחות גם אתה אתה שמתקרב ממש קרוב,
ולא אומר דבר כאילו שאני אמורה להבין מה אתה רוצה ממני.
והחזרה אחורה מאותה שורה והמבט החודר החודר שחדר לי כמו סכין ללב.

אני כל כך מתגעגעת ובעיקר כועסת על עצמי שלא שאלתי אותך,

מה פשר הדבר ואם אתה מעוניין בי.
כל כך כואבת ופצועה אני עכשיו חזרתי במיוחד בשבילך
ועכשיו אני מגלה בחורה קטנה נמוכה שם עם קוקו כמו שלי והמנהלת שאומרת לי
תכירי היא החדשה היא המחליפה שלך הרגשתי.
שפוצעים אותי בסכין חדה חדה את הבטן שלי כאילו הבטן שלי נדחפה פנימה כמו כדור יורה אליי אל בטני.
אני כל כך מתגעגעת אני רוצה אותך
אין לך מושג כמה אני בוכה עלייך כמה געגועים.
מי יעשה לי שמח בלב שכשאני יראה אותו כל יום בעבודה אחריי כל החברים שלך
באינסטגרם אני עוקבת מידיי יום לראות שאתה איתם בתמונה
רק לראות את פנייך הייתי מעדיפה לדעת שאתה נשוי ולא רווק בן 24 ולדעת שאנחנו בני אותה מזל.

אני כל רוצה רק שוב לראות את פנייך שתחייך ותאמר לי שלום

בשביל מה חזרתי למקום הדפוק הזה שם אם אתה לא שם
עכשיו אף אחד לא יחזיר אותי לסניף הקודם שלי
כי חושבים שאני משוגעת ומפונקת יותר מדיי
המנהל שלי אומר שאני בכיינית אבל הוא לא יודע שזה בגללך
אני לא רוצה להישאר כאן בסניף הזה מה שהחזיק אותי בסניף הזה הוא אתה
אבל אתה לא נמצא ואני לא יכולה להיות במקום מדוכא כזה
האנשים פה פרימיטיביים ועניים וחסרי מוח
אני רוצה אותך אותך עם הכרס בבטן
אתה שואל לשלומי שחוזר שורה אחורה בשביל אל תחשוב שלא שמתי לב
אני פשוט פחדתי פחדתי לשאול אבל ראיתי את המבט שלך המבט החודר כמו סכין לליבי.
אני כל כך מתגעגעת אני רוצה לחזור לסניף הקודם אבל לא להיות כאן.

חזרתי רק בשבילך לראות אותך שוב

אני כל כך כועסת על עצמי שלא שאלתי מה אני אמורה לעשות עכשיו עם הסניף הזה.
אני כל כך שונאת את הסניף הזה אני כל כך שונאת את עצמי אני רוצה למות.
לא בא לי לחיות למה אני לא נותנת למישהו לנסות להתקרב אליי.
את כולם אני מרחיקה ממני אני כל כך רוצה לראות אותך שוב.
הפנים שישבו באוטו מול הסניף מסתכלות ובוהות בי כאילו סכין חודרת בי.
אני לא יכולה יותר לעמוד לבד שם חסרת ביטחון חסרת בושה לא יכולה.
בסניף שם אני רוצה לעזוב אבל צריכה לעשות שנתיים.
כי נשאר לי כמעט חודשיים כדי להגיע לפיצויי התפטרות יפים.
איך אתמודד בלעדייך אני שונאת את עצמי.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply