שינוי הרגלים

מאת: חופית נגר

0

שינוי הרגלים – למה זה כל כך קשה?

איך אנחנו אוהבים שמתחילה שנה חדשה.
אנחנו מבטיחים שהשנה אנחנו נשקיע יותר בתזונה, ניכנס לכושר ונצליח להתנהל יותר טוב מבחינה כלכלית. מוכר לכם?
בפועל, אנחנו חוזרים לסורנו די מהר.
למה זה קורה?
האם אין לנו מספיק מידע?
האם אין לנו מוטיבציה או כוח רצון?
לרוב, יש לנו משלושתם אך זה לא עוזר.
כולנו יודעים שבחירה של המבורגר וצ’יפס במקום סלט היא לא בריאה ויש לנו מלא מוטיבציה לחסוך כסף כי אנחנו ממש רוצים לצאת כבר לחופשה משפחתית.
הבעיה היא, שכ-50% מהדברים שאנחנו עושים במהלך היום הם אוטומטיים. מה שאומר שאנחנו לא תמיד שמים לב לפעולות שלנו.
כמה פעמים היד שלכם הולכת באופן אוטומטי ועצמאי לנייד?

מהו הרגל?

הרגל זה פעולה שאנחנו עושים באופן קבוע ולרוב גם באופן אוטומטי.
יש לנו כל כך הרבה הרגלים במהלך היומיום – החל מצחצוח השיניים בבוקר, דרך הקפה הקבוע בשעה 14 וכלה בלהיכנע לפיצה ביום השני של הדיאטה.
לכל אחד יש את הרגלי התזונה שלו, הרגלי השינה שלו, הרגלי הזוגיות שלו, הרגלי נהיגה, דיבור, כתיבה ועוד.
את החלק הגדול של ההרגלים אנחנו מאמצים כבר מילדות.
כל פעולה שחזרנו עליה בצורה תכופה ועקבית – בונה קשרים עצביים במוח המאפשרים לו למידה ויצירת תגובות אוטומטיות.
יהיו שיקראו לו עצלן ויהיו שיכנו אותו חסכוני – אבל זו האמת, אם המוח לא ידע לייצר הרגלים ולהפוך אותם לאוטומטיים – אנחנו נצטרך להתמודד עם הרבה יותר החלטות במהלך היום ותתבזבז לנו המון אנרגיה מיותרת.

הרגליים שליליים

הרגל שלילי הוא הרגל שבא לענות על סיפוק מיידי אך מזיק לנו ברמה האישית, הרגשית והפיזית בטווח הארוך.
כדי לזהות הרגל שלילי, האדם צריך לשאול עצמו איך ההרגל משפיע עליו.
למשל – כסיסת ציפורניים.
האם מדובר בהרגל שלילי או חיובי? רק הפרט יכול להחליט על עצמו, אם זה משפיע עליו או לא.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

הדבר הראשון שמומלץ לעשות כאשר רוצים לעשות שינוי – הוא להסיר את השיפוטיות.
יש עקרון מנחה ב-NLP שאומר שמאחורי כל התנהגות, טובה או רעה, יש לאדם רווח.
מאחורי כל פעולה, אנחנו מרוויחים משהו.
אם למשל אני שותה המון אלכוהול במסיבות – אז זה יכול לענות על צורך של שחרור, צורך בביטחון וצורך בשייכות חברתית.
אז חשוב קודם כל להבין שזה נובע מתוך אהבה עצמית ולהניח את המקל בצד.
אין צורך לכעוס על עצמנו ולהתהלך עם תחושת אשמה.

בהמשך לסעיף הראשון חשוב להבין שני דברים –
קודם כל מהו הצורך שההרגל מבקש לענות עליו והדבר השני – מה הטריגר שמפעיל אותו.
למשל, יוסי מעשן סיגריה כל פעם שהוא פוגש אנשים חדשים (טריגר).
הוא מרגיש ככה יותר שייך וזה משרה עליו ביטחון (רווח).
ברגע שאנחנו יודעים מה מפעיל את יוסי ומה הוא מרוויח מזה – נוכל להתחיל תהליך עמוק ואמיתי של שינוי הרגלים.
נחליף את ההרגל בהרגל אחר שיענה על אותו צורך – נחשוב ביחד עם יוסי אילו דברים יכולים לתת לו ביטחון כשהוא פוגש אנשים חדשים.
ובמקביל – כשיודעים מה הטריגר, נוכל להתכונן אליו יותר טוב ולתכנן את הצעדים הבאים.

כשמחליפים הרגל בהרגל –
חשוב לעשות את זה לאט ובטוח.
אם מישהו נכנס לדיאטה למשל, ומעכשיו אסור לו פיצה אלא רק סלט – מהר מאוד הוא יתבאס שהוא אוכל רק מלפפון קר כשחבריו נוגסים בפיצה חמה עם ריח בצק מוכר.
אז בתור התחלה, אולי כדאי לקחת משולש פיצה ביחד עם הסלט. להתחיל לאכול את הסלט ורק בסוף את הפיצה – עם הזמן הרגלי האכילה מתאזנים ומשתנים.
איסור בצורה חדה ואבסולוטית מכניס את המוח לסטרס וזה מתכון למעידה.

לא הכל או כלום –

הרבה פעמים אנחנו נוטים לראות את החיים בשחור או לבן.
אם התחלנו דיאטה אבל נכענו לחתיכת עוגה – זהו, מה זה כבר משנה מה נעשה עכשיו? נאכל עוד שתי חתיכות. כבר “שברנו את הדיאטה”.
וזה מעכב מאוד גדול בדרך לשינוי הרגלים.
החיים הם לא שחור לבן אלא יש מלא גוונים של אפור באמצע והתזוזות עליהם הן בסדר גמור.
כל בחירה טובה שאנחנו עושים – נחשבת. גם אותה אחת בה החלטנו שאנחנו לא לוקחים עוד חתיכת עוגה ושאחת זה מספיק.
אל תמדדו את ההצלחה שלכם לפי התוצאה אלא לפי הדרך – קחו אותה בצעדים קטנים ואתם תראו שזה יהפוך להרגל.
בהצלחה 🙂

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply