הטרדות מיניות

מאת: חופית נגר

הטרדות מיניות

הטרדות מיניות הן מגפה מתפשטת והיא הרעה החולה של האנושות כבר כל כך הרבה שנות חיים.
זה בהחלט משהו קשה לתפישה, הטרדות מיניות הן מחוץ לחוק כבר עשורים.
אז למה הן ממשיכות להתקיים?
למה הן מתפשטות בצורה כל כך נרחבת?
למה כל כך קשה לעקור אותן מחיינו?

הלוואי והייתה תשובה אחת חד משמעית. אבל לפעמים נדמה שאנחנו רק בתחילת הדרך להבנת הבעיה לעומק.
רק לא מזמן התחילה כל תופעת MeToo ששמה את נושא ההטרדות המיניות בפרונט וגרמה לנשים רבות סוף סוף לדבר.
ובאמת, אנחנו יכולים לראות בבירור שככל שאנחנו מתעסקים בזה יותר, אנחנו מגלים יותר.
אין תעשייה שחפה מהטרדות מיניות.
החל מלואו-טק, דרך הייטק ומשרדי פרסום ועד למוסדות ממשלתיים.
בכל מקום, בכל מדינה ואנחנו רק עכשיו מתעוררים לגודל האמיתי של התופעה.

למה עכשיו?

לפעמים עולה המחשבה כאילו הטרדות מיניות הן דבר שהולך ומתגבר ופעם לא הייתה בעיה כזו.
זה לא מדויק.
דבר ראשון, אנחנו לא נוכל לדעת כמה גדולה הייתה התופעה פעם משום שהדברים לא היו כל כך ברורים.
הכול היה פחות מתועד, היה פחות שיתוף ופחות שיח על הנושא.
נשים פחדו יותר ורבות העדיפו פשוט לשתוק.
בנוסף, עם השנים, נשים החלו לקבל יותר כוח.
הן הפכו ליותר משמעותיות לכוח העבודה ואף עלו לתפקידים בכירים.
באיזשהו מקום זה היווה איום בתעשיות שהיו כל כך גבריות ואגרסיביות לא האמינו שנשים יכולות להתמודד עם זה.
כמו כן, הקלות הגוברת שבה אנחנו יכולים ליפול להטרדות מגבירה את הסיכוי לחוות אותה.
החיים האישיים מתערבבים עם העסקיים, יחסי עבודה עברו לפייסבוק ולוואטסאפ.

אף אחד לא חסין

אם כי לרוב אנחנו שומעים על נשים שמקבלות הערות מיניות או הטרדות פיזיות על ידי גברים, חשוב לדעת שזה קורה גם לגברים.
לא תמיד גברים ידעו לזהות זאת באותה המהירות.
ולמרות שאף אחד לא חסין מפני הטרדות מיניות, יש מספר מחקרים שמראים שהן נפוצות יותר במקרים מסוימים יותר מאחרים.
למשל, בסביבות עבודה מאוד היררכיות או במקומות בהם מישהו אחר מחזיק בעתיד של העובד שאז הקורבן עלול להרגיש שאין לו ברירה.
לדוגמה יזמת צעירה תלויה בהשקעה כספית מצד משקיע מטריד או שחקנית שרוצה לשחק בסרט גדול והסוכן מבטיח לה שהוא ידאג לה לתפקיד אם רק תעשה כך וכך.
לכוח לשנות למישהו את החיים יש השפעה מחרבת על ההתנהגות.
כוח יכול להוביל אדם להיות יותר אגרסיבי, לא להתחשב ברגשות האחר ולהשתמש בכוח למטרות אישיות.
כמו כן, נשים שנמצאות בתפקידי מפתח, עולות בדרגות או נמצאות גבוהה בהיררכיה, הסיכוי שיסבלו מאמרות לא הולמות או התנהגויות משפילות הוא הרבה יותר גבוה.

מה אפשר לעשות?

חשוב להבין שמדובר בתהליך עמוק הדורש שינוי הבניות חברתיות וזה לא משהו שאפשר לעשות ביום יומיים.
אבל את הדבר הראשוני אנחנו כבר עושים. אנחנו לגמרי שם. וזה – הגברת מודעות.
אנחנו מדברים על זה, מעלים את זה לשיח הציבורי, מייחסים חשיבות להדרכות במקומות עבודה ומתחילים להיות יותר אמיצים ויותר נחושים לעמוד מול הערות כאלו ואחרות.

מה שכן, חשוב שנלמד לשים לב לניואנסים הקטנים שהסאבטקסט שלהם הוא נשים הן חלשות וגברים הם גברים.
לדוגמה אם אתם שומעים ילדים מתלוננים על נגיעות לא הולמות בבית הספר ומישהו מרגיע אותם אם “בנים יהיו בנים”.
זה בדיוק נורה אדומה שדורשת התייחסות.
הערות מיניות או מגדריות במקום העבודה, יש לנו את האפשרות לעצור את זה. לעמוד ולדבר.
אתם עדים להתנהגות לא הולמת?
תדברו עם האדם שחווה את זה, תוודאו שהוא יודע שזה לא בסדר.

זה בדיוק השלב המתקדם של הגברת מודעות, לשים לב לניואנסים הקטנים שמובילים גברים לחשוב בכלל שהם יכולים להעיר הערות כאלה ליד נשים.
כי זה לא רק “אני לא מתנהג ככה אז אני לא אשם”, אנחנו כחברה אנושית, מחזיקים בכוח לשינוי.
יש לנו את הכוח לדבר עבור אלה שאולי לא מצליחים.
קורבנות אונס, ילדים שלא מודעים למה בסדר ומה לא ועבור כל אלה שצריכים את התמיכה אחרי שפלשו להם לפרטיות בצורה כל כך אכזרית.
לכן, כל אחד ואחת צריכים להרגיש חלק מהשינוי הקולקטיבי הזה.
רק כך נצליח לעקור את התופעה מיסודה.

הודעות (0)
הוסף תגובה