חרם חברתי

מאת: חופית נגר

0

חרם חברתי – מה זה?

המודעות לחרם חברתי עולה בשנים האחרונות, הודות למדיה החברתית שמצד אחד, מגדילה את האמצעים להתחיל בחרם אך מצד שני, כשהכל גלוי ומתועד, יותר קל לראות כשזה מתרחש, ולעצור את זה.
אך לפני הכל, בואו נבין קודם מהו חרם חברתי.

חרם חברתי

חרם הוא מצב של נידוי חברתי, בו קבוצה של אנשים מחליטה להתעלם באופן גלוי מאדם אחר.
מדובר בניתוק של ממש המתבצע באופן מאורגן ותוקפני.
אם מדובר במבוגרים – במקום העבודה למשל, האדם ה”מוחרם” יסבול מהתעלמות גורפת.
הוא לא יוזמן לאירועים חברתיים ויתעלמו מקולו ודעתו.
חרם אצל מבוגרים ובני נוער יכול להיות גם במעגל המשפחתי – למשל בן למשפחה חרדית שיוצא מהדת או מצהיר שהוא הומוסקסואל, או חילוקי דעות לגבי פוליטיקה.
אם למשל מדובר בילדים – החרם יכלול הוצאה מפעילויות חברתיות, התעלמות בכיתה, אי הזמנה למסיבות יום הולדת וכו’.
אצל ילדים, האקט של חרם הוא יותר נפוץ.
במיוחד בגילאים האלה, כשמאוד חשוב מה אחרים חושבים עלינו, אנחנו רוצים ללכת עם הרוב, עם ה”מקובלים”. שמא, אם לא נלך אחריהם, יחרימו אותנו גם.

פעם, היה קשה יותר להוציא לפועל חרם חברתי.

מארגן החרם היה צריך לאסוף את הקבוצה ולשכנע אותם לבצע חרם על אנשים ספציפיים.
היום, כשיש לנו את הסמארטפון, והאצבע קלה על המקלדת, אנחנו יכולים ברגע לפתוח קבוצת וואטסאפ ולקבוע חרם.
או יותר גרוע, פשוט מוציאים את הגורם ה”מוחרם” מהקבוצה בצורה בוטה כדי להעביר את המסר.
כמו כן, היום מאוד נפוץ להשתמש ברשת החברתית כדי לחשוף דברים מביכים על מישהו אחר, מה שיכול לגרום להשפלות, השמצות וירטואליות ולחרם מהסובבים אותנו.

לפי מחקר על חרם בין תלמידים אשר ביצע מרכז טאוב בשנת 2017, ביותר מ-60 אחוזים מהכיתות שנבדקו, לפחות תלמיד אחד דיווח כי הוחרם בחודש האחרון.
חרם בין תלמידים נפוץ יותר בבתי הספר היסודיים.

למה זה קורה

כמו שנאמר, אצל ילדים המצב נפוץ בהרבה מהמבוגרים.
אצל מבוגרים, יכול להיות שרכילות בעבודה או הפצת שמועה שאחד העובדים עשה מעשה אסור תוביל את העובדים האחרים לנתק אתו קשר.
אצל ילדים, לא תמיד יש סיבה של ממש.
במיוחד בגילאים אלו, כאשר האישיות שלנו מתעצבת ועוד לא יציבה, יש לנו צורך חזק בשייכות, קרבה וקבלה חברתית.
הצורך להיות בקבוצות הוא נכון לכל הגילאים, אך לילדים חסרים הכלים להתמודד עם בדידות ונידוי חברתי.
זו הסיבה שהרבה ילדים מצטרפים לחרם למרות שאין להם משהו נגד הילד המוחרם.
לרוב, מארגן החרם, מונע מתוך צורך להוביל ולקבל כוח ושליטה מה שלימים, אמור להרים אותו גבוה בסולם החברתי.
בנוסף, הילד המוחרם הרבה פעמים פוחד לספר להורים או למורים על החרם, שמא הוא רק יחריף את המצב ויגביר את האנטגוניזם על ידי כך שיחשבו שהוא “מלשן”.
מעבר לזה שהילד לא ממהר לספר על מה שקורה לו, חשוב להבין שבניגוד לבריונות פיזית, שאליה עוד ניתן לשים לב, חרם חברתי הוא אקט שהרבה יותר קשה להבחין בו.
מאוד קשה להוכיח שמתעלמים ממך.

השפעות החרם החברתי על האדם

לפי ממצאי מחקר שפורסמו במאמר ב-“פסיכולוגיה היום”, נידוי חברתי יכול להוביל לדיכאון, חרדה, פגיעה בערך העצמי ואף פגיעות פיזיות כגון כיבים והיחלשות המערכת החיסונית.
חרם עלול גם להוביל באיבוד תחושת משמעות, שרק זה לבד, פוגע בצורה משמעותית באורח חייו של אדם.

כבני אדם, יש לנו צורך לקבלה, שייכות ולהיות חלק מקבוצה.
כמו שצוין במאמר קודם, לבדידות יש השפעה נפשית ופיזית ולפעמים היא יוצרת צלקות שנשארות איתנו חיים שלמים.
לא בכדי, רבים מכנים חרם חברתי כ”בריונות שקטה”.

במאמר הבא בנושא, נדבר על איך אפשר להתמודד עם חרם חברתי.

אולי תאהבו גם..

Leave A Reply